בס"ד
 התפילה -הנשק הסודי
אחד מהדברים החשובים שיש לכל בר ישראל הינו התפילה.
בכוח התפילה לשדד מערכות ולשנות מזלות, להאריך חיים ולרפא
חולים. התפילה זו אחת המתנות היקרות ביותר שניתנה לנו מאת
בורא העולמים ולעוצמתה אין קץ. תלוי רק איך, מתי וכמה מתפללים.
גם בפרשתינו אנו עדים לכוחה ועוצמתה של התפילה. הקב"ה ישתבח
שמו לעד, נשבע שמשה רבינו לא יכניס את עם ישראל לארץ הקודש. משה
רבינו לא אומר נואש. הוא יודע שיש ברשותו נשק היכול אף על שבועתו של
ה' יתברך - זוהי התפילה. הוא מתחיל להתפלל לזכות להכנס לארץ. "ואתחנן
אל ה' בעת ההיא לאמר" - חמש מאות וחמש עשרה תפילות כגימטריא "ואתחנן"
התפלל משה עבור דבר זה. הוא לא הירפה, הוא לא הרים ידים, הוא פשוט המשיך
והתפלל, תפילה אחר תפילה, עד שהקב"ה ציוה עליו: "רב לך אל תוסף דבר אלי
עוד בדבר הזה". עוד תפילה אחת היתה חסרה למשה רבינו להבקיע את החומה
ולהתיר את השבועה, תפילה אחת נוספת היתה מכניסה את משה רבינו לארץ
הקודש, עד שהיה צריך הקב"ה להפסיקו, שכן כך עלתה במחשבה, הדבר הוא
לטובה שמשה לא יכנס ארצה והכל חשבונות שמים. הרי לנו ראיה והוכחה מהי
כוחה של תפילה. הצדיק האלוקי רבי חיים מרדכי מנדבורנה זצ"ל, הסביר את ענין
תפילותיו של משה רבינו, ודבריו מובאים בספר הקדוש "דבר חיים": הנה בספרים
הקדושים נתנו טעמים על פי הסוד למה התפלל משה רבינו תקט"ו ) 515 ( תפילות
דוקא. אומנם, אומר אותו צדיק וקדוש, יראה לי על דרך הפשט אשר משה רבינו
באמת לא כיון למספר מסויים רק התפלל הרבה, תפילה אחר תפילה, עד שהגיע
באקראי לאותו המספר. והנה כל דבר ישועה הנצרך בעולם, יש מספר מסויים של
תפילות אשר אם יתפלל אותם האדם, אזי בודאי תתקבל תפילתו ויהיה נענה, אלא
שאותו המספר, טמיר ונעלם מעיני כל חי ואינו גלוי כי אם לפני יודע תעלומות
בלבד. והנה מספר התפילות שהיה נצרך כדי לפעול שיכנס משה רבינו לארץ היה
תקט"ז ) 516 ( תפילות, משה רבינו ע"ה אף שלא ידע המספר, אך מרוב תפילות
שהתפלל הגיע למספר תקט"ו ) 515 ( תפילות ואילו היה מתפלל עוד תפילה אחת אז
היה נענה. אומנם ה' יתברך ידע כי הדבר אינו לטובה כמו שגזרה חוכמתו יתברך,
לפיכך אמר לו למשה: "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה". ומסיים אותו צדיק
וקדוש: מכאן ילמד האדם שבשום אופן אין לייאש את עצמו מן הרחמים, רק על
כל דבר וענין צריך להרבות בתפילה ולבקש עוד ועוד מבלי להרפות, עד אשר יזכה
ויגיע למספר התפילות הנצרך לו, ואז יענה בתפילתו. ע"כ. אשרינו מה טוב חלקינו
שזו היא ההבטחה שהובטחנו שתמיד יהיה מי שישמע אותנו בתפילתנו ולא משנה
באיזה דרגה רוחנית אנו נמצאים. התפילה צריכה להיות במרכז חייו של היהודי,
ואשרי היודע להטעים את תפילתו ולשפרה, להשקיע ולא לזלזל בה. רבה של
רמת אלחנן בבני ברק, הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, סיפר סיפור מעניין
בסיפרו "ברכי נפשי", היכול ללמדנו עד כמה צריכים אנו לשים יותר דגש ולהתחזק
בענין חשוב זה העומד ברומו של עולם - זוהי התפילה. הרב מספר שקיבל מכתב
מתלמיד חכם אחד שקיבל חיזוק לתפילה ממקור בלתי צפוי. יום אחד בגמר
תפילתו, ניגש אליו חבירו לספסל בית הכנסת ועל פניו חיוך מלא סוד. "רוצה
לשמוע משהו?", הוא שואל והוציא לי מכשיר טייפ קטן. הוא הפעיל את
המכשיר, ואני כמעט נפלתי שדוד. לא יכולתי להאמין. בהקלטה נשמע אדם
מתפלל והמילים יוצאות מפיו בצורה מקוטעת באופן נורא ואיום. כמעט
אף מילה לא יצאה מפיו בבהירות. הכל היה חורק, לא ברור לחלוטין
ואף חלק מהמילים נבלעו, לא נשמעו כלל. התברר שבטעות לחץ החבר
על אותו מכשיר הקלטה והקליט את שכנו לספסל, אותו תלמיד חכם
שחרדה אחזתו עת גילה ושמע איך וכיצד הוא מתפלל לבורא עולם.
אחים ואחיות יקרים, בואו ונשקיע יותר בתפילה, ונדע להעריכה
כראוי, נרבה להתפלל ונשתדל לעשות זאת בצורה הטובה
ביותר, כך נזכה לטובה ולברכה ולגאולה השלמה