(Part of my life (18 סיפור חיי
לסיפור זה אין התחלה אך גם לא סוף...
אם נבחר נקודת ציון אחת להתחיל את הסיפור הזה, סביר להניח שהיא
תהיה בכיתה ז'.
עברתי לבית ספר חדש שעבורי היו תלמידים חדשים, מורים חדשים סביבה חדשה וחיים חברתיים אחרים.
אני זוכר את עצמי בתור ילד שקשה לו בלימודים וקשה לו מבחינה חברתית,
אומנם היו לי כמה חברים, אך בכיתה סבלתי...
הייתי מפריע והייתי נכנס לעימותים קשים מאוד עם תלמידים אל מול עיני המורים.
הודבק לי כינוי ע"י ילד אחד והוא סחף את שאר הילדים שנחשבו ל"מקובלים" לכנות אותי כך.
יום אחד הלכתי בבית ספר ולהפתעתי הרבה ילדה שבחיים לא דיברתי לפני מהשכבה שלי זרקה לעברי את הכינוי הזה בקול ומבט פשוט מרושע.
עם הזמן התחלתי בתהליך של שינוי בסביבות כיתה ט'.
בכיתה זו בערך נכנסתי לתנועת נוער שפתחה בפני דלת משמעותית מאוד בחיי שאפרט עליה בהמשך.
עם כל שנה שחלפה המצב החברתי שלי השתפר ובלימודים נעשתי טוב יותר.
בכיתה ט' בערך התחלתי ללמוד ברייקדאנס, הגעתי לסטודיו שהמורים בו
היו סוחפים מאוד ובולטים מאוד ביכולות שלהם עם בנות – ואני ? אני הגעתי לסטודיו עם הרבה בנות שרוקדות היפ הופ בלי הכלים להתמודד איתן, חסר ביטחון עצמי.
עם הזמן תפסתי אומץ ודיברתי איתן מעט אך במבט לאחור זה היה עם לא הרבה ביטחון עצמי.
בהמשך המורים בסטודיו סיפרו לי מעט על תחום שהציגו אותו כמסתורי מאוד: פיקאפ.
הם לא דיברו איתי הרבה על תחום רק סיפרו שיש ספר בתחום וזהו.
עם הזמן הבנתי שמשהו פה לא בסדר: מה מאפיין את הבנים שמצליחים עם בנות ושמצליחים בכלל בעולם הזה? (בהמשך גם הבנתי שההצלחה היא מושג שקשה להגדירו...)
כפי שציינתי מקודם התחלתי את הפעילות בתנועת הנוער, התנועה הזאת הייתה שונה מהצופים או מכל דבר שהכרתי: בתנועה הזאת דיברו על החיים באמת דבר שהיה חדש עבורי.
התחלתי ללמוד על תחומים שונים בחיי כמו: חברה, מחלות בחברה, שקרים ואמת, פילוסופיה, פסיכולוגיה, מדעי ההתנהגות, למדתי ללמוד על עצמי, למדתי להחליט מהם
הערכים המנחים אותי בחיי, למדתי ללמוד על החברים בתנועה, למדתי לפקוח עיניים ולהבין שיש הרבה דברים לא הוגנים והרבה דברים לא טובים שקורים במדינה שלנו ובכלל בחברה שלנו.
לתנועה הזאת יש חלק גדול ומשמעותי מאוד בתהליך של השינוי כיוון שהיא פתחה עבורי מעגל חברתי והזדמנות חדשה לגמרי.
התחלתי להכיר אנשים חדשים, שהפכו לחברים חדשים, התחלתי להסתובב עם חברים חדשים וידידות חדשות.
לאט לאט שמתי את עצמי ממקום של נער בישן שמגיע למקום חדש לנער שיודע מה הוא רוצה ומגובש חברתית בתנועה.
התחלתי להיות ממש בולט חברתית בתנועה זו הקפתי את עצמי באנשים שטוב לי איתם.
בהמשך סביב כיתה יא' הפכתי להיות מאוד פעיל חברתית בתנועה: ישר כשהגעתי לא היה אחד שלא הייתי אומר לו שלום, הייתי מנסה להתחבר אל כולם ולא לפסול אל רקע של דעה קדומה או רושם ראשוני.
במקביל נכנסתי לתחום של הפיקאפ התחלתי לדלות מידע בכל מיני אתרים, פורומים אפילו מעט ספרים.
נחשפתי לדברים טובים ולדברים פחות טובים בתחום.
התחום תרם לי רבות לביטחון עצמי בין אם זה תרגילים של עמידה מול מראה
בליווי אמירות כמו: אני יפה ואני מאמין בעצמי, או בין אם זה שיפור שפת הגוף שלי כך שתראה ביטחון עצמי.
בנוסף למדתי שדברים שנראו לי בלתי אפשריים הם אפשריים ובהמשך גם למדתי את זה על בשרי.
בשנת 2010 פירסמתי את הדוח שטח ששם נקודת תפנית ראשונית לשינוי שלי.
מוזמנים לקרוא: מתוך הבלוג שלי:
אוקיי אז ככה: אתמול (7.12.2010) יצאתי עם עוד חבר לפרוייקט ישראל בתל אביב, זה מפגש של כמה אנשים בגילי שמתעסקים בפיק אפ
ואיכפת להם מספיק מעצמם בשביל להגיע עד לתל אביב בשביל להתקדם במשהו שחשוב להם וללמוד אחד מהשני.
בעקבות הפרוייקט הזה כתבתי מין דוח שמספר איך היה לי בכל הסיפור הזה.
שם הפוסט נקרא מעבר מפחד גישה לאדם פתוח וטוב יותר
כיוון שבזכות המפגש הזה הצלחתי להפוך מאדם סגור שפוחד להפתח לסביבה ולאנשים אחרים, לאדם פתוח יותר עם ביטחון עצמי גבוהה יותר
שנתחיל ?
במפגש עצמו הסתובבתי עם חבר בהתחלה לא נפתחנו מספיק כלפי החבר'ה האחרים,
אחר כך כשישבנו ודיברנו איתם גילתי שהם אחלה חבר'ה.
בהתחלה הסתובבתי עם חבר שלי ללא הצלחה לא היו מספיק בנות ולמען האמת קצת חששנו.
אני חייב לציין שזה היום הראשון שלקחתי את הפיקאפ ברצינות ובאמת רציתי לבוא בשביל להשתפר.
אז אחר כך זוהר לקח אותי ורצה לעזור, אבל עוד פעם השתפנתי, ואז הגעתי למסקנה, אל תציב לעצמך מטרות קשות מדי.
אז המטרה הראשונה של הייתה : להתחיל שיחה אחת, לא משנה מה יהיה אני לא מתחייב לכלום.
הסתובבנו הרבה זמן, והחברים של הפרוייקט היו צריכים ללכת, אז נשארנו שלושה חברים! (שהכרתי כבר לפני: מור ותומר הכלים
החלטנו ללכת חזרה לעזריאלי בגלל שלא מצאנו כל כך בנות מה שנקרא באו לנו "בטוב".
אז חזרנו לעזריאלי, ולשם באתי מלא אופטיומיות עם המטרה שהצבתי לי מקודם, להתחיל שיחה אחת.
אז בהתחלה עוד פעם השתפנו, אבל אז בלי לחשוב בכלל כשאני והחברים דיברנו על משהו אחר, משום מקום פתאום אמרתי לשתי בנות שישבו.
מעכשיו מתחיל הדוח הראשון הרציני שלי! אני לא זוכר מילה במילה כי זה היה ארוך.
סליחה ?
מה אתם חושבות שכדאי לקנות מתנה אחת גדולה או כמה מתנות קטנות מגניבות כאלה?
הם אמרו את התשובה חשבו אחת עם השניה, והכל.
אחת מהן הייתה נראית כאילו לא ישנה כל הלילה והייתה כזה לא ממש מקשיבה.
אז צחקתי עליה קצת פיזרתי נגים, ואחרי זה בשביל להתיישב, אמרתי לחברים שלי:
"תראו איך ההיא כולה בסטלה סתכלו איך היא יושבת" ואז חיקיתי אותה בשביל להתיישב כמוה.
ואז מה שיצא מפה זה שהתיישבתי לידן בלי שהן הרגישו שאני לא קשור.
ואז אחרי שיחות חולין, שאלתי מה את היית שמחה לקבל, מה קנו לך שהכי שמחת לקבל ?
מה חבר שלך קנה לך ?
ואז אחרי השאלה הזאת, "מה חבר שלך קנה לך" התחלתי לברר למי מהן יש חבר, ואז בהתחלה הן עבדו עלי והציגו את זה
כאילו לזאת שדיברתי איתה (מטרה) יש חבר ולשנייה אין.
אז לאחר בירורים וקצת C&F אמרתי: "שמעי אני גם חייב לספר לך משהו (קול מתבייש XD) אני נשוי לשבע נשים.
ואז מפה הובלתי את זה לקצת DHV ולהסביר לה שאני רואה כל אחת בנפרד ולא כמספר כמובן XD.
בכל מקרה אחרי זה כשחזרנו לדבר על המתנה (היא כל הזמן התעקשה לחזור לנושא הזה מפה נובע שהיא לא הייתה מי יודע מה בעניין אבל למי איכפת ?) אז ראיתי שיש לה שרשרת, ביקשתי לראות קצת שיחקתי לה בשרשרת וכאלה.
בקיצור אחרי שיחות כיפיות, חבר ביקש ללכת, אז אמרתי יאללה אני לא יתעכב עליהן החבר יותר חשוב לי = גישה נכונה.
אז הלכנו.
לא רציתי לסגור מספר כי ראיתי שאין יותר מדי עניין וגם זאת הפעם הראשונה שלי.
בזכות זה התגברתי על בעיית הגישה שלי.
סוף סוף =)
לסיכום:
בעיית גישה זה משהו פתיר, אבל לא פתיר באמצעות לדבר עליה יותר מדי וגם לא בלקרוא עליה יותר מדי.
זה נכון שיש כמה דברים שעוזרים להתגבר על פחד גישה, אבל אין צורך
לקרוא ספר שלם על זה.
מה שעוזר להתגבר על הפחד הזה לצאת עם חברים להסתובב הרבה עד שאתה מגיע למסקנה (שהייתה ברורה עוד לפני, אבל אתה צריך להגיע לזה בעצמך) שמה כבר יכול לקרות, ולפתוח סטים בלי לחשוב יותר מדי.
דברים טובים:
התגברתי על פחד גישה, שילבתי נגים C&F ולמדתי איך לגרום לקירבה באמצעות חיקוי.
דברים שצריך לשפר:
לפתוח סטים לגמרי בלי לחשוב יותר מדי.
לשלב קצת יותר קינו.
ולסגור NC.
וזה הדוח הראשון והמבולגן שלי =)
המצב שלי היום: נקודות אור:
בשנת 2011 פירסמתי מאמר שעוסק באושר והנאה בחיים שזכה להצלחה רבה*
ובעקבות הצלחתו העברתי סדנה שלמה באורך של שעתיים בנושא הזה.
*לאחר מכן כשעליתי לכיתה יב' החלטתי שאת בית הספר אני מסיים עם בגרות מלאה,
עמדתי במשימה שהצבתי לעצמי! ואפילו השלמתי בגרות אחת משנה שעברה.
*סיימתי עם תעודת הצטיינות וציונים גבוהים.
*בשנת 2012 (השנה הנוכחית) פירסמתי מאמר נוסף בנושא שינויים בחיים.
* כיום אני בן אדם בעל ביטחון עצמי גבוה.
*כיום יש לי ביטחון לגשת לבחורות גם אם זה בצורה ישירה.
*כיום אני מבין שפיקאפ בנה לי חיים עם ביטחון עצמי אך במקביל מעט השחיט
מהתמימות שלי וגרם לי לרדוף אחר בנות.
* היום אני מבין שעל מנת להשיג קשר רציני עלי לזרוק את השטויות האלה לפח
ולא לגשת לבנות כך סתם ברחוב.
* היום אני יודע לשלוט בשפת גוף שלי ולהראות ביטחון עצמי גבוה.
* היום במסיבות המעטות שאני הולך אליהן ובאירועים חברתיים אנשים בטוחים שאני
שיכור כיוון ההנאה והשמחה הבולטת מאוד שלי באירוע אף על פי שאני לא שותה.
*היום הפריים שלי הרבה יותר חזק ואני יודע שאני יכול לעמוד במטרות שמוצבות בפני ושאני מציב לעצמי.
*היום אני אדם בעל הרבה תחומי עניין ותחביבים ואני מוצא לרוב שפה משותפת עם אנשים.
* היום אני מקווה ומתפלל שאתם הקוראים שיקראו את המאמר הזה תשלבו חיים של מוסר בתחום המלא מחלות, שקרים, מניפולציות הכללה, רדידות וחיפוש אחר הנאות רגעיות.
שלכם עומר.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Persee
