התגייסתי בתאריך 24.7.12 לכפיר, שבועיים ראשונים היה טרום טירונות בהתחלה זה היה בלתי נסבל אבל אחר כך התרגלתי וסבלתי את זה איכשהו אבל ביום ראשון התחילה הטירונות ואני ממש ממש לא מסוגל להמשיך עם זה לצערי הרב!
אני מרגיש שהזמן שלי ממש מבוזבז רוב היום זה רק לעמוד בחתים ושלשות ולנקות את האיזור ותורנויות מטבח אני ממש מרגיש עובד רס"ר מסריח
שבוע שלם וכל מה שעשינו זה רק פעמיים ריצות פעם אחת 500 מטר ואחר כך קילומטר שלם ועשינו כמה סטים של שכיבות שמיכה סקוואטים במשקל גוף קצת מקבילים וטיפוס על חבלים
והדבר הכי מעפן זה מטווח עם לייזר שאתה צריך לכוון עם למטרה עם נקודת לייזר
וגם נשבר לי הזין מההקשב המפקד וכל הבולשיט הזה ואני גם לא יכול להסתכל על האוכל הזה כל פעם אותו אוכל ויוצא שאני כבר בקושי אוכל
ואין לי זמן פנוי חוץ מהשעת ת"ש המסכנה הזאת
ואני ישן בלחץ 5 שעות ביום ואז כל היום אני חצי רדום ונרדם בכל מקום
מרוב עייפות ושביזות אין לי אפילו כוח לדבר עם החבר'ה שנמצאים איתי בגדוד ואני כל הזמן מחפש להיות לבד
והמפקד אומר שאני שוקיסט רצח לא יודע מה זה אומר בכלל
לא יודע בהתחלה ממש התלהבתי במיוחד אחרי שלקחו אותי לגדוד דוכיפת שהוא נחשב הכי טוב שם אבל כבר אין לי כוח
אני ממש לא יודע אם לנסות לרדת לג'וב להיות נהג או משהו או להמשיך בכפיר
וגם הבסיס נמצא בבקעת הירדן שיש שם פאקינג 47 מעלות חום מטורףףףף
אני באמת מרגיש שאני רוצה או להיות בקרבי או בתפקיד ג'ובניק שיעזור לי באזרחות או שאני ינסה לצאת על נפשי



ציטוט ההודעה

