אז כן, האומנם לא סיימתי לחלוטין את הטירונות שלי אך אתמול נערכה לי בעצם ההשבעה שהביאה אותי עוד צעד לעבר הכומתה השחורה והסמל של החרב (חטיבה 188).
כמו שידוע לכם החייל מחולק ל3 חטיבות שהן: 188 "ברק בעיניים" 7 "עוצבת סער מגולן" ו401 "עוצבת עקבות הברזל".
חטיבה 401
חטיבה 188
חטיבה 7
קודם נתחיל בכך שכשקיבלתי את ההודעה על השיבוץ שלי לחייל השריון התאכזבתי מעט כי רציתי חי"ר (גבעתי), אך לא שללתי ישר את החייל ויצא לי חודש לפני הגיוס שלי לעקוב אחר חייל השריון ובחטיבות שלו בפרט.
לאחר קריאה מרובה החלטתי שאני כן אלך.
הטירונות של שריון היא מעט שונה מכל שאר החיילים הקרביים כמו במסעות, באימונים ובשטח.
שריון עושים טירונות של 03 ורובאי בנשק 03 (מקבלים M-16 מקוצרר)
הטירונות של שריון מתחלק ל2 חלקים:
חלק 1: טירונות רגילה של חודש וחצי שבו מכשירים אותך לקרב כמו: שינה בשטח (80% מהטירונות שלי הייתי בשטח)+ יומיים של שדאות (בכל זאת אנחנו לא סיירת מתכ"ל או גבעתי כי שריון זה טנקים).
החלק ה2 של הטירונות זה המקצועות, בכל טנק יש 4 אנשים.
טען וקשר- טוען את הפגזים ויורה במאג (קשה מאוד פיזית בכל המובנים, בעיקר לגב, ידים, רגלים וכתפיים), הפגזים שוקלים בסביבות ה22 עד 35 קילו
נהג- זה שמניע את הטנק (קשה פיזית לרגלים, הדוושה של הטנק היא לא כמו של מכונית וקשה יותר ללחוץ עליה)
תותחן (מה שאני רוצה להיות) - זה שיורה את הפגזים (הכי קשה מבחינה לימודית, הרבה שעות למידה)
ומפקד- שהוא אחראי על כל מה שמתבצע בטנק (שהוא קודם לכן הולך לקמ"ט= קורס מפקדי טנקים) שבקורס הוא לומד להיות גם תותחן, גם נהג וגם טען... הטירונות הזאת נמשכת כחודשיים וחצי שבו מכשירים אותך לתפקיד שלך ובתום החודשיים וחצי יש את המסע הכומתה, יש לציין ששריון לא עושים מסעות כמו חי"ר, בעבר לא היו מתייחסים לכח הפיזי של השריונרים בגלל הטנקים אך לאחר הסיפור האחרון עם גלעד שליט הוחלט שצריך לפתח את השריונרים יותר מבחינה פיזית, התחילו ללמד שם קרב מגע מתקדם.
ואז מגיע הצמ"פ= הצמ"פ נמשך כ-10 שבועות שבזמן הזה הצוותים לומדים איך להתגבש ולהיות ביחד בטנק. (לא אפרט יותר מדי כי לא הגעתי לזה עדיין לכן איני יודע איך זה).
ועכשיו לטירונות:
בגדול, שריון הוא לפי דעתי אחד מהחיילים הכי משובחים שאי פעם יכול להיות בצהל.
כמו שהזכרתי בהתחלה, אני התנגדתי קצת להתגייס לשם אך אם תשאלו אותי היום אם הייתי מחזיר אחורה את הזמן והייתה לי אפשרות לבחור לאן ללכת הייתי בוחר בשריון.
שריון הוא מהחיילים שבאים לשם אנשים שקצת יותר קשה להם פיזית (כמובן שיש גם כאלה עם פרופיל 97, אך הרוב שם עם 82~72).
הטירונות עצמה לא כל-כך קשה אך גם לא כל-כך קלה, כמו שהרוב בטח יודעים שריון טוחנים בשבתות כמעט יותר מכל חייל אחר...
המיקום של הבסיס לייד אילת (שיזפון) ויש שם חום איימים שלפעמים זה הורג אותך מבפנים.
-אני לא יודע איך היה במחזורים הקודמים שבאו לשריון אבל מה שאני בטוח בו שאני נפלתי בחייל טוב ובעיקר במחזור טוב, המחלקה שלי היא מבין המחלקות הכי מתקדמות והכי מגובשות מבין כל המחלקות של 188 (לא יודע איך ב7 וב401 אבל אני רואה את החוסר ראבק והחוסר ראות שיש בפלוגות האחרות אצלנו).
כל דבר עוזרים אחד לשני, אנשים נותנים מעצמם בשביל אחרים, כולם ביחד יושבים וצוחקים, באמת תענוג גדול להיות במקום כזה.
-הצוות, זה אולי ישמע קצת מוזר או אולי קצת "צהוב" לחלקכם (אני מאוד מקווה שלא השארתי את הרושם הזה, כי זה ממש לא ככה) הפלוגה שלי נפלה על צוות מ-ד-ה-י-ם עם הדגש, נכון הם יכולים להיות קצת קשוחים ואף זה טוב, קצת קשיחות לא תזיק לנו.
אך אם זאת הם צוות מתחשב, עוזר, דואג, בעומסי חום (מי שיודע מה זה) בד"כ הם עושים לנו שיעורים וכו'... אך הם עושים את זה באווירה נעימה, מסבירים הייטב ולאט ומי שלא מבים הם חוזרים על אותו הדבר עד שהבן אדם יבין, באמת צוות למופת. ואני שמח שנפלתי על צוות כזה.
ראבק- ראבק אם יעברו בין כל אנשי הפלוגה שלי וישאלו אותם אם יש להם ראבק הם יגידו שכן.
אני זוכר את היום בו הכניסו אותו לטנק כדי לראות את כל העמדות וכל המכשירים שלו, קודם כל אני לא אשקר התלהבתי כמו ילד קטן שראה סוכריה וזה הלהיט אותי עוד יותר והעלה לי את הראבק בעוד שלב.
שבוע שעבר עשו לנו סימולאטור של תותחן
המפקדים והצוות בכללי מחדירים בנו ראבק רציני, יודעים לשבח כשצריך ולתת ביקורות ולהגיד לנו במה לשפר.
סגירות שבת- למה אני מציין את זה, כמו שאמרתי כבר אני לא רוצה להישמע צהוב אבל השבתות בשיזפון הן שבתות הכי כייפיות שאפשר, כמובן שעדיף להיות בבית זה כן.
בארוחות שישי אחרי שהצוות הבכיר יוצא מחדר האוכל (כל האנשים מהדרגות הגבוהות) אז מתחיל הבלאגן עולים על כיסאות ומתחילים בשירים על החטיבות (אחת נגד השניה נגד השלישית), המלחמה בין 3 החטיבות הייתה קיימת תמיד, יש שנאה גדולה בין חטיבה 7 לחטיבה 188 (החטיבה שאני נמצא בה) * אני מקווה שיצא לי בשבוע הבא לצלם את זה ואני אביא לפה.
לי אישית ולרוב החברים שלי בפלוגה ובמחלקה עצמה זה מעלה את הראבק, שרים, מוציאים את הגרון זה נותן הרגשה של אחווה אמיתית.
ימי השטח- אולי זה קצת מבאס לישון בחוץ, לא להתקלח, להיות כל הזמן בשמש ולקרוע את התחת ב"נגזרות" הקטנות שמביאים אבל אני אישית מכל ימי השטח נהנתי, כל יום שהיינו בשטח רק גיבש אותנו יותר ויותר וזה ממש הרגיש לנו כמו צוות.
כאן בעצם סיימתי, זה היה יותר סיקור על החייל עצמו ופחות מה יש בו ניסיתי לפרט כמה שיותר אבל כמובן שמה שמספרים שונה ממה שקורה באמת.
אני מקווה שתהנו לקרוא את זה, לאור בקשתו של גבי וגם רצון שלי כמובן, החלטתי שאני אתמצת קצת על איך הטירונות של שריון.
אל תמעיטו בערכו של הטנק, היא מכונת הרג מפלצתית שלדעתי להיות בתוכה וללמוד עליה זו חוויה של פעם בחיים (במקרה שלי 3 שנים)
בקיצור אם יש פה חלקכם שרוצים לדעת עוד פרטים על הטירונות שהייתי בה או בכללי על שריון (כמובן במידה ואני אדע את התשובה) אני אענה על הכל..
לבינתיים נביא לכם קצת מידע, תמונות, שירים של החיל
חטיבה 188:
סמל:
טנק: מרכבה 3
המנון:
משורות מוצבים בבית-שאן,
עד הקו בין רכסי החרמון,
כתגמול יומיומי על פשען
של דמשק בגדד ועמון.
מקרבות שרמן דל המרטש,
את פטון צבא ירדן המובס
חטיבה של פלדה ושל אש
החולפת בקרב כברק.
ברק מול גדרות ומול תיל,
ברק המבשר רעמים,
ברק המאיר את הליל
באור אחוות לוחמים.
מימים של אבק ושל אש
כשרשרת שלא תנותק,
חטיבה של פלדה ושל אש
החולפת בקרב כברק.
מבוקעתה ג'נין ועמון,
גשרי דמיה ועמק דותן,
עד הקו המבקיע אל מול
האויב ברמת הגולן
ברק מול גדרות ומול תיל...
מטנקיסט מכונאי וחרמ"ש,
כאגרוף מלוכד וחזק,
חטיבה של פלדה ושל אש
החולפת בקרב כברק.
מהגולן לגדר ולגבול,
הבקעה ויציאה מחניון
שלום הגליל בנפיץ וחלול
היא חודרת לתוך לבנון.
ברק מול גדרות ומול תיל...
מן האבן וקרב ברחוב,
ומשדות מלחמה בין בתים
חטיבה שיודעת ללחום
אך לנצור מול אישה וילדים.
ומשדות העבר לעתיד,
מקרבות האתמול עד הלום,
והבז ששעט הוא יעיד,
בזכותה עוד יגיע שלום.
ברק מול גדרות ומול תיל...
כינוי: "חטיבת הברק"
גדודי חטיבה 188: 3 גדודים. 51,71,74 לכל גדוד יש 3 פלוגות שונות (מחולק לאותיות)
גדוד 51 "סופה" מחולק לא',ב',ג'
גדוד 74 "סער" מחולק לו',ז',ח'
גדוד 71 "רשף" (אני לא בדיוק זוכר לאיזה אותיות זה מחולק) נראה לי ש י',כ',ל'
גדוד 53 "סופה":
פלוגה א' =
פלוגה ב' = בזק
פלוגה ג' = גולן
גדוד 74 "סער":
פלוגה ו' = ונוס
פלוגה ז' = זאבים
פלוגה ח' = חרב
גדוד 71 "רשף"
אני אבדוק בבסיס שלי ואני ארשום אני פשוט לא זוכר
תמונות של חטיבה 188:
תצוגת אש של טנק מרכבה 3:
קצת סרטונים על חייל השריון:
שירים של החטיבה נגד חטיבות אחרות:
1.
9105 (סוג של שמן לטנק של חטיבה 7) X2
עושה ת'ציפס יותר יבש X2
2640 (גם סוג של שמן לטנק שאנחנו משתמשים בו) X2
עושה ת'ציפס יותר טעים X2
ולמה יש לי חברה? X2
כי לי בטנק יש עקיבה (חלק בטנק) X2
ולמה יש לי חברים? X2
כי לי תותח 120 (הגודל של הקנה של התותח) X2
ולמה קר לי בישבן? X2
כי לי בטנק יש מזגן (ל7 אין בגלל שהטנק שלו הוא הטנק הכי ישן שיש)
2.
כל העולם כולו, מרכבה 3, מרכבה 3, מרכבה 3 X2
והעיקר והעיקר (חטיבה) 7, 7,7 בלאי. X2
3. (שיר שאנחנו המצאנו) המנגינה של שיר של מכבי ת"א
אני צועק בכל הכח
ולא רוצה לשכוח, שאת החטיבה
תני לי רק עוד דקה של אושר
מלילה ועד בוקר, שלך אני נשבע
188, 188 את החטיבה X2
4.
ישנן בנות ישנן בנות
שמיצטרפות לחיל שיריון
חלקן קמ"ד חלקן קמ"ד
חלקן 401 !!!
אבל אני איני כזה
אבל אני איני כזה
אני לא צ'יפס לא בחורה
- אני לובש כומתה שחורה!
5.
שלושה דוחפים המפקד בפנים
ככה כל בוקר הם מניעים
בתוך הטנק הם מתבשלים
כי לא התקינו להם מזגנים
תגידו אה - אה הכיצד
דוחפים את שבע מהצד
תגידו אה - אה הכיצד
דוחפים את שבע מהצד
6.
קראו לי לפתע פתאום לצבא,
לבשתי חצאית וצ'ונגית אדומה.
הוא פשוט שריונר אבל שלא תיהיה טעות
הזעתי יותר בשרשרת חיול
תגידו הא הא הכיצד
ארבע אפסים בטנק אחד (חטיבה 401)
תגידו הא הא הכיצד
ארבע אפסים בטנק אחד
7.
(חטיבה) 7 קראו לי זבל, זבל!
זבל אחותכם
הטנק שלי נוסע ושלכם זוחל
יש עוד אבל אני לא ממש זוכר את הכל, ביציאה הבאה שלי אני אנסה להקליט אותנו שרים את הכל
כנ"ל גם לגבי תמונות.













ציטוט ההודעה