אחרי ההפסדים לחימקי ובאמברג, וכשפרשת אוחיון סוף סוף מאחור, הצהובים מרגישים משוחררים יותר גם על הפרקט. משחק ההכנה השלישי של בלאט נראה טוב בהרבה, מכבי שבה מפיגור דו ספרתי ודרסה בחצי השני. לנדסברג ורוט בלטו

אחרי שני משחקים בהם סיימה מכבי תל אביב בהפסד, כולם כבר הספידו את החבורה של דייויד בלאט ואמרו שזה לא אותו דבר. הצהובים הגיעו למשחק השלישי ופגשו את אלופת אירופה, אולימפיאקוס. דווקא מולה, הם התפוצצו וניצחו 74:92. למרות חסרונם של דווין סמית', יוגב אוחיון שעושה את דרכו לגרמניה, שאר החברים, לקחו את המושכות לידיים והפגינו משחק טוב בעיקר ברבע האחרון.



הצהובים הפגינו מחצית ראשונה איומה. החלטות שגויות בהתקפה, בעיית ריבאונד וחוסר ריכוז. נקודת האור היא מורן רוט שנראה שרוצה לשמור טוב טוב על מקומו אחרי שיוגב אחיון ומכבי הגיעו לפשרה ביניהם. רוט לוקח יוזמה ומלא אנרגיות ומוטיבציה. היקמן נע בין רגעים טובים לממש גרועים וגיא פניני ממשיך לצלוף לשלוש אבל משום מה לוקה במחלתה של נבחרת ישראל ומחמיץ מהקו. שרמאדיני גם הוא נראה טוב, מעט גמלוני אבל עושה בינתיים את העבודה.

לכתבה המלאה: http://www.sport5.co.il/HTML/article...74.129773.html


משחק הרבה יותר משוחרר, ועם הרבה פחות טעויות של מכבי.
חצי ראשון קצת חלש של הקבוצה, אבל בחצי השני נתנו משחק קבוצתי מעולה.
ניתן גם לציין שהמשחק היה בלי אליהו, אוחיון, סמיט, ועוד סנטר שחסר למכבי.
אני מאמין שפה אפשר להתחיל לחשוב הלאה, ולהרים את הקבוצה. שימשיכו כך.