ניקול קידמן תצטרף לקללת הזוכות באוסקר?
ניקול קידמן, מי שנחשבה בעבר לאחת השחקניות המצליחות והאיכותיות בהוליווד, זו שנחשפה בסרט "סיכון רטוב" והפכה לכוכבת לצד טום קרוז ב"ימי הרעם" ולאחר מכן כיכבה בסרטיהם של במאי גדולים כמו סטנלי קובריק ב"עיניים עצומות לרווחה", לארס פון טרייר ב"דוגוויל" ואנתוני מינגלה ב"קולד מאונטן", הגיעה לשיאה עם זכייתה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר עבור הסרט "השעות" מ-2002, בו גילמה את דמותה של הסופרת האנגליה וירג'ינה וולף. מאז כיכבה קידמן ברשימת כשלונות ביקורתיים וקופתיים בעשור האחרון, בהם הקומדיה "לזרום עם זה" בכיכובו של אדם סנדלר, הפקת הענק של באז לורמן, שהייתה לכישלון קופתי גדול – "אוסטרליה", הרימייק ל""פלישת חוטפי הגופות", הנקרא "הפלישה", רימייק נוסף, הפעם לסדרת הטלוויזיה הנושנה "סמנתה" והמיוזיקל הכושל בבימויו של רוב מרשל – "Nine".
סרטים אלו ועוד רבים אחרים במרוצת העשור האחרון כמעט ומשכיחים את ימי הזוהר של השחקנית המוערכת. נדמה היה כי הסרט "העיתונאי" יחזיר את קידמן למסלול ההצלחות. אחרי הכל זהו סרט של במאי מוערך (לי דניאלס), שסרטו הראשון "פרשס" זכה לשש מועמדויות לאוסקר כולל לפרס הסרט הטוב ביותר ואף להצלחה קופתית מרשימה, הכולל קאדר שחקנים איכותי לצידה של קידמן בהם זאק אפרון, ג'ון קיוזאק ומת'יו מקונוהי. לכאורה, אוחז בכרטיס הכניסה היוקרתי לתחרות הרשמית בפסטיבל קאן. לצערה של קידמן על אף ההבטחה הגלומה בנתוני הפתיחה, הסרט כשל בכל החזיתות: עד כה הוא הכניס פחות מחצי מיליון דולר ברחבי ארה"ב ב - 20 יום שחלפו מאז צאתו לאקרנים, נתונים נמוכים ביותר לסרט עתיר כוכבים, אחוז הביקורות החיוביות אודות הסרט על פי אתר Rotten Tomatoes עומד על 37% בלבד והקרנת הבכורה שלו בקאן התקבלה בקריאות בוז צורמות מצד הקהל. עם זאת יש לציין כי קידמן מבצעת את אחד מתפקידיה היותר טובים בשנים האחרונות בסרט זה הנע על הגבול בין מרתק, מטריד ומעצבן, ומשחקת בו אשת זבל-לבן דרומית ומפתה, המתכתבת עם אסיר השפוט לעונש מוות בכלא ומתגייסת להצילו בסיוע שני עיתונאים חוקרים ואחיו הצעיר של אחד מהם (זאק אפרון). אולם כמובן שבסופו של הדבר הסצינות שייזכרו לקידמן מסרט זה הן אלו השערוריתיות בהן היא מטילה את מימיה על גופו ופרצופו של אפרון הצעיר ואלו בהן היא מבצעת סצינת אוננות הדדית בבית הכלא מול חברה האסיר (ג'ון קיוזאק).
קידמן היא לא השחקנית הראשונה שהייתה בטופ העולמי, זכתה באוסקר לשחקנית הראשית הטובה ביותר ולאחר מכן חוותה נפילה מרעישה. כך לדוגמא השחקנית הילארי סוואנק זכתה לכבוד לו זכו מעטות לפניה בזכות שני פרסי אוסקר לשחקנית הטובה ביותר שהוענקו לה על הסרטים "בנים אינם בוכים" מ-1999 ו"מיליון דולר בייבי" מ-2004. בין לבין היא שיחקה בזבלונים סוג ב' כמו "הרואה בקלפים", "ולנטיינס דיי" ולאחרונה סרט האימה הכושל "הדיירת", שלא הצליחו להזניק את הקריירה שלה בחזרה למסלול ההצלחה.
כך גם השחקנית האלי ברי, שהייתה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שזוכה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט "מונסטר בול" לא הצליחה לשחזר מאז את ימי תהילתה ונאלצה לכתת את רגליה בסרטי קומיקס ואקשן סבירים במקרה הטוב ("למות ביום אחר", סדרת "אקס מן") ומביכים לחלוטין במקרה הפחות טוב ("אישה חתול"). דוגמאות נוספות לזוכות מהעשור האחרון שלא הצליחו לשחזר את ימי תהילתן ניתן למצוא גם אצל ריס וויתרספון, שמאז זכייתה בסרט "הולך בדרכי", כיכבה במספר כשלונות כמו "זאת מלחמה" ו"איך אתם יודעים?" ואפילו שרליז ת'רון שלא הצליחה למנף את זכייתה באוסקר עבור הסרט "מונסטר" לתפקידים גדולים ומורכבים יותר ונשארה תקועה בקומדיות כמו "תקועה" (young adult) וסרטי אולפנים בינוניים כ"הנקוק" ו"שלגייה והצייד".
נדמה כי זכייה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר אינו תמיד מסמל גדולות ונצורות עבור השחקנית הזוכה בו ולעיתים כאליה וקוץ בה הוא מהווה שיא לקריירה ממנו מתחילה ההידרדרות המהירה כלפי מטה. כמובן שיש שחקניות רבות שהאוסקר רק היווה אבן דרך בקריירה רצופת הישגים דוגמת אינגריד ברגמן, קתרין הפבורן, מריל סטריפ והלן מירן. כנראה ש"העיתונאי" לא תהיה קפיצת הדרך לה ציפתה קידמן בשובה לדרך המלך, ולכן עולה השאלה האם היא תצליח להתאושש ולחזור לתפקידים משמעותיים ומצליחים קופתית וביקורתית? ההיסטוריה מוכיחה שהקאמבק המיוחל לא תמיד מגיע, אולם הפרויקטים העתידיים המתוכננים לה בהם הסרט "סטוקר" של הבמאי ההונג קונגי המוערך צ'אן ווק פארק ("שבעה צעדים") והסרט "גרייס ממונקו" בו היא תגלם את דמותה של הנסיכה/כוכבת הוליוודית, גרייס קלי, מבטיחים ציפייה לעתיד ורוד קצת יותר משל מקבילותיה לפרס מהעשור האחרון.
'סרט'
ציטוט ההודעה
ספוילר: 
