המתים המהלכים 3: בואו נדבר על זה
עזבו אתכם מדילמות ודיונים מוסריים: העונה השלישית של "המתים המהלכים" מכניסה את הגיבורים לאווירה לוחמנית מתמיד. ואין שום סיבה שלא תמותו על זה
נושא השיחה הפופולרי בקרב הגיבורים הוא כבר לא "איך להרוג זומבים בלי לאבד צלם אנוש", אלא פשוט איך להרוג זומבים, וכמה שיותר מהם (ועם משתיקי הקול החדשים שהשיגו מאז שנפגשנו לאחרונה, זה גם הופך פשוט יותר). להתראות פופוליטיקה, ברוכים הבאים להישרדות. כדי להדגיש את הכיוון הזה, הפרק הראשון נפתח בחמש דקות של התרחשות נטולת דיאלוגים לחלוטין – רק הבעות פנים מתוחות ובעיקר מרוצות, אל מול גוויות של מתים מהלכים. שיין אולי הפסיד את חייו בקרב – אבל ניצח במלחמה: במותו ציווה להם את החיים האכזריים. והאמת? זה עושה רק טוב לסדרה הזו, שהדיונים שנטו לחזור על עצמם היו אולי נקודת התורפה היחידה שלה.
בניגוד לעונה השנייה, שהמשיכה פחות או יותר מהנקודה שבה עצרנו בסוף העונה הראשונה, פתיחת "המתים המהלכים 3" מוצאת את ריק והכנופיה כמה חודשים אחרי פשיטת הזומבים המאסיבית על החווה (והבטן ההריונית המרשימה של לורי מדגישה את פער הזמנים). ואם העונה הקודמת הסתיימה בסצינת כיבוש מרהיבה מצד המהלכים, הרי שבפרק הנוכחי אנחנו עדים להשתלטות צבאית מדויקת וממוקדת של השורדים על בית כלא שורץ זומבים. הררים של גופות אפורות ייערמו להם עד תום 42 הדקות שהוקצבו לנו.
בית הכלא מספק כמה הזדמנויות לסצינות מרהיבות במיוחד, שהופכות את פרק הפתיחה למחזה מסקרן ומטריד: בין היתר ישנם זומבים במדי פיזור הפגנות (כולל קסדות, מה שמצריך דרכי חיסול מקוריות וצבעוניות יותר) ותאי כלא קודרים שהופכים חדרי שינה חמימים ובטוחים עבור הגיבורים, שעברו את החורף הקשה ללא בית, ללא ביטחון, כמעט ללא תקווה.
מבלי להיכנס ליותר מדי ספוילרים עלילתיים, אפשר לומר שכמעט כמו כל פרק בפקעת העצבים המופתית הזו, הוא כולל לא מעט דרמה – בין אם זו דמות ראשית שנאלצת להקריב מבשרה שלה, או היכרות עם דמויות חדשות, שהקשר שלהן עם הגיבורים בוודאי ישפיע רבות על מהלך העונה.
העונה הראשונה של "המתים המהלכים" עשתה היסטוריה כשהביאה לפריים
בעונה השלישית - שתפוצל לשני חלקים: שמונה פרקים בסתיו ושמונה באביב הבא - היא תצטרך להוכיח שהיא עדיין רחוקה מלמצות את הדרמה הטמונה בחברה הפוסט אפוקליפטית שבמרכזה. ואם הפרק הראשון מעיד על שעתיד לבוא בשבועות הקרובים - הרי של-AMC ולחובבי הזומבים אין סיבה לדאגה: הם יהיו פה גם בשנה הבאה. בין לבין, מחכה לנו התפתחות בעלילותיו של המסוק המסתורי, וקאמבק מרגש של מרל דיקסון.
ציטוט ההודעה
