אירופה? העיקר שזו המטרה הכי "חשובה" שלהם
החל מחודש ינואר בכל עונה, כל מאמן שני זורק לאוויר את המטרה החדשה: "אנחנו רוצים להשיג כרטיס לאירופה". נאבקים, נלחמים, מספרים מעל כל במה שהם רוצים להביא את המועדון להופעה אירופית ונשכבים על הדשא מאושרים בסוף חודש מאי עם הכרטיס המיוחל. מצחיק עד כמה מפחדים להגיד "אליפות" ועד כמה המילה "אירופה" מתגלגלת על הלשון. ואנחנו עוד קונים את השטויות האלה.
ההתייחסות של הקבוצות הישראליות לליגה האירופית שוברת שיאים כל שנה.
הם מספרים לנו שהם רוצים להתקדם ולהגיע רחוק כפי שהיה בזמנו בגביע אופ"א, אבל כשמגיעים למאני טיים, מקטינים את המפעל השני בחשיבותו באירופה לגודל ננסי. הרכבים מוזרים, תירוצי רוטציה ועייפות ושמירת שחקנים לעוד משחק ליגה, חשוב או זניח, זה כבר לא משנה.
ההופעה המביכה של הפועל תל-אביב בפלזן מול ויקטוריה הבינונית הייתה שיא לחוסר ההתייחסות של קבוצה שבעיני רבים הביאה הכי הרבה כבוד לכדורגל הישראלי, כולל הנבחרת. הדיבורים על שופטים, טוטו, אדל, בננות, תבריזי, גרינפלד ומעל הכל הדרבי, הביאו את האדומים לזלזל / לוותר (מחקו את המיותר) במשחק בו ניצחון היה מחייה להם את הקמפיין האירופי.
במקום זה, שחקנים בני 23-24 מקבלים מנוחה כדי שיהיו כשירים לדרבי ביום ראשון. מחשבים דקות לצעירים שנמצאים בשיא הקריירה שלהם, הן מבחינת יכולת והן מבחינת כושר גופני.
וזה בלי להזכיר את העובדה שאפילו לקראת המשחק נגד הצ'כים הם סיפרו שהדרבי חשוב יותר. גם אם זה נכון, אל תגידו את זה. זה מביך.
וזה לא רק בהפועל. בעונה שעברה מכבי ת"א הגיעה לשלב הבתים והוגרלה לבית צבעוני עם סטוק, דינמו קייב ובשיקטאש אחרי שבמכבי ניגנו על כך שחשוב להגיע לאירופה. רק חבל שכשהם הגיעו לאירופה, החלו הרוטציות בהרכב בטענה שהליגה חשובה יותר כשמוטי איווניר עוד סיפר במסיבות העיתונאים: "העיקר החוויה". ניצחון על סטוק האנגלית לא חשוב יותר מניצחון על מכבי חיפה או בית"ר ירושלים?בתחילת העונה עוד שיא הגיע אצל מכבי נתניה ובני יהודה. הנתנייתים חגגו את הריסת הקופסא עם ניצחון דרמטי על סכנין והגעה לאירופה, אבל הם הובכו ע"י קופס מתחתית הליגה הפינית כי הם לא הגיעו מוכנים לעונה והיו באמצע ההכנות. "לא נורא, ניראה טוב יותר בהמשך...", דאגו לפזר לכל מיקרופון. אז על מה נאבקתם כל השנה?
בני יהודה עפה ע"י אריס סלוניקי בלי אף שחקן רכש שהיה אמור לחזק את הקבוצה. העיקר שכשמודחים, מספרים לנו שהליגה חשובה יותר. משחקים באירופה הפכו להיות משחקי אימון, לפחות עד סיפורי ינואר.
ניצחון = זר חדש
הפועל סיפרה לכולם, ובעיקר לעצמה, שהדרבי הוא מעל הכל. כולם האמינו וגם היא. ניצחון באירופה שווה 200 אלף יורו (בתרגום קצר: זר טוב במקום ג'ון פנטסיל החלש) אבל בהפועל הרימו ידיים מוקדם מדי. להציב את אלירן דנין כקשר שמאלי, את מור שושן וניקולה פטקוביץ' לראשונה בחייהם כבלמים בצוותא ואת טוטו תמוז המסכן לבד בחוד, זו הודאה שהמשחק לא מעניין את הפועל. גם ההתנהגות הברוטאלית חסרת האחריות של דג'מבה דג'מבה אמרה בעצם: "עזוב אותי אירופה, יש לי דרבי". על זה נאמר: השחקנים הבינו את המסר.
מי שמחפש הבדל, יוכל למצוא אותו בפלזן. הקבוצה הצ'כית תפגוש ביום ראשון את המוליכה סיגמה אולמוץ למשחק העונה בצ'כיה כשהיא מגיעה מהמקום השני. מישהו ראה רפיון? האם הורבאט בן ה-37 קיבל שחרור מהמשחק? האם הם הפסיקו ללחוץ ב-0:2 מול 10 שחקנים? לא. כנראה שעבורם סיגמה היא לא מעל הכל. ניקח סיכון ונגיד שהם גם התאמנו בבוקר לאחר המשחק. רק עבור קבוצות ישראליות 72 שעות זו לא מנוחה. נא לארגן פגרה אחרי כל מחזור ליגה אירופית.עדיין לא ברור מה ההדחה המוקדמת של הפועל ת"א תעשה לה מבחינת הדירוג באירופה. כל נקודה חשובה וכל נקודה משפיעה על הדירוג. הפועל צברה מעמד מרשים של קבוצה שמדורגת שנייה בהגרלות בתים, אך בסוף ההקרבה של משחקים תמנע טיולים כמו שהיה מול דודלאנג'.
הכדורגל הישראלי לא רחוק יותר מדי מנציגה שנייה בליגת האלופות ולכסף הגדול של אירופה, בהנחה שהיינו מצליחים העונה. גם המענקים המוגדלים שאופ"א מעניקה בליגה האירופית אמורים להביא זרים טובים יותר, שחקנים טובים יותר ובכך רווחים גדולים יותר כאשר המענקים הם על הישגיות. אבל כל אלו לא ממש מעניינים חלק מהמתמודדים.יש אוהדים של הפועל שיגידו: "דווקא סימן טוב ההפסד הזה". האדומים שיחקו לפני חמש שנים באירופה ואירחו ביום חמישי את טוטנהאם הגדולה. ההגרלה סידרה גם דרבי ביום ראשון. הרצון לשמור על הרגליים הביא את גיא לוזון לפתוח עם הרכב חלש ולהפסיד 2:0. את הדרבי ניצחה הפועל במשחק שייזכר כניצחון עם הנגיחה של פאביו ג'וניור שאפילו לא נגעה ברשת.
גם אם המנוחה של חלק משחקני הפועל שעוד נותרו כשירים לדרבי תצליח, כנראה שנמשיך לעד לרצות אירופה ואז להתגעגע חזרה לליגת העל. נתראה בהצהרות של ינואר. עד אז, לפחות יש דרבי. רק לפני כדאי שאנשי הפועל גם ייתנו מבט לפורום האוהדים שנסעו לעודד את הקבוצה בצ'כיה וחזרו בהלם ולא בגלל התוצאה. אם הם היו יודעים שזאת תהיה ההתייחסות, גם הם היו מוותרים על נסיעה לכפור האירופי.
דעה אישית:
אנשים שוכחים שהפועל ת"א עד אוגוסט אלי טביב היה עדיין הבעלים שלה ועד שהחליפו בעלות ועד שהקבוצה יצאה למחנה אימון הכל היה באיחור.
הקבוצה נבנתה באיחור שחקנים כמו גון פנסטיל, חנן ממן, דגמבה דגמבה, גילי ורמוט, ברונו קוטיניו, ניקולה פטקוביץ, לא ערכו אם הקבוצה מחנה אימון שזה דבר מאוד חשוב.
בקבוצה הוחלף מאמן כושר, מאמן הכושר שהיה הוא רון ציבלין והמאמן כושר הנוכחי היום הוא: דרור שימשון.
שמים לב שיש לשחקני הפועל ת"א בעיה בכושר גופני, השחקנים כבר דקה 50 נופלים מהרגליים ולכל דבר יש סיבה, הם לא נופלים סתם.
בקשר לאירופה, אני חושב שלהפועל ת"א יש סגל די טוב שיכול להתמודד עם הרבה קבוצות מאירופה אבל לא בכושר הנוכחי הזה.
מי שראה אתמול תמשחק ראה שבדקה 50~60 יש שחקנים עייפים ומותשים.
מה שנשאר זה לשמור על השם ועל הכבוד של הקבוצה במשחקים שנשאר נגד אקדמיה ואתלטיקו מדריד בחוץ.
ובקשר להרכב שעלה אבוקסיס, אני מסכים עם ההרכב שהוא עלה אבל אני פשוט חושב שההרכב הזה היה צריך להפיק יותר.
עקב פציעות של שחקנים רבים אבוקסיס לא רצה לסכן את שחקני ההרכב של הקבוצה ולכן עשה רוטציה.
בגדול עם הפועל ת"א הייתה נבנת מוקדם יותר והייתה נמצאת בכושר מצויין אני בטוח שהיא הייתה מפיקה הרבה יותר מהמשחקים באירופה ובטח שבליגה שלנו.
דיון מהנה :)
ציטוט ההודעה
