לאחר שקיבלתי מסר רוחני שהקבוצה לא תוכל להסתדר בלעדיי ומדובר בפיקוח נפש, נמלכתי בדעתי והחלטתי להישאר עד תום הסדרה. וטוב שכך, בכל תקופת המוזואיקון והפרקמביום לא נראתה תוכנית כזו





אני? כדורגל? בחלומות. הבוקר התקשרה אליי ידידה טובה בהתרגשות, כאשר אני עדיין רדום ומנומנם. "אורן, אתה תותח!", היא אמרה. "פרומו בלי סוף, ובשישי כותרת ענקית ב'ידיעות אחרונות'. מה נהיית, שחקן כדורגל?". "מה קרה לך?", עניתי לה. "נראה לך שאני אלך לתוכנית כזאת? זה לא אני. הרי מי כמוך יודעת מה זה בשביל תחקירני טלוויזיה למצוא כפיל ולשבץ אותו לקבוצה?".

לאחר מספר דקות כשהתעוררתי, בני יניב נכנס לחדרי ונפנף בפני בעיתון. רגע, אני שואל את עצמי בגוף שלישי, אורן זריף? כדורגל? אימונים? שייע פייגנבוים? וואו, נזכרתי זה אכן באמת אני. ואני רוצה לגלות לכם סוד: תכננתי להיעלם מהתוכנית, ורק לאחר שקיבלתי מסר רוחני שהקבוצה לא תוכל להסתדר בלעדיי ומדובר בפיקוח נפש, נמלכתי בדעתי והחלטתי להישאר עד תום הסדרה.

ברצוני לציין כי הכל החל עם קבלת טלפון מבחורה צעירה ומסתורית עם קול עדין: "הי אורן, מה שלומך? רוצה להופיע בתוכנית דוקו ריאליטי כדורגל?".


חשבתי לעצמי מה קרה למדיה. השתגעו? הלוא מזמן הברזתי מ"האח הגדול VIP" וכשנוכחתי לדעת שנחש האנקונדה מנסה לארוב לי ירדתי למחתרת וגם ל"הישרדות סלב" נעלמתי. והמשכתי לחשוב לתומי שכנראה שבמדיה אוהבים מתמטיקה ובנעלמים הם מצטיינים. ואז, באופן לא ברור ומהיר, ובתיקשור מופלא קיבלתי מסר רוחני שבו נאמר לי: "אורן". השבתי "הנני". אמר לי המלאך הרוחני: "של נעליך מעל רגליך ורוץ על המגרש אשר אראך". אז רצתי, הייתה לי ברירה?



לא מעט חוויות עברתי בחיי, הרפתקאות מפה עד סוף העולם. נו, מה לעשות כאשר האל יוצר אדם קונטרוורסלי על שטח טופוגרפי כל כך קטן. אך עם כל זאת, ניתן לצאת אל המסע ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. לעולם לא אשכח את הרגע המרגש כשעליתי לראשונה בחיי על הדשא באצטדיון בלומפילד. הבן אדם הראשון שפגשתי על המגרש היה הפרשן לענייני ספורט, אבי מלר, שגם אותו לא הכרתי, ותהיתי ביני לבין עצמי מה אני עושה כאן? וכך שאלתי שאלת תם תוך כדי התבוננות באלפי כסאות מסודרים בסדר מופתי סביב המגרש הענק. השאלה הראשונה ששאלתי הייתה האם אנשים משלמים בשביל לצפות במשחקי כדורגל. באופן טבעי לי שלפתי סיגר מן הנרתיק ומיד פקדו עליי לא לעשן כי מן הסתם במגרש כדורגל לא מעשנים.

אז כמובן ומאחר שאני בא מבית טוב ומכללי ההלכות והנימוסים שרכשתי בבית הוריי, הכנסתי את הסיגר חזרה והמתנתי לראות מה מתרחש. לאחר שהכרתי את כל הקבוצה באופן אישי, למרות שאת חלקם הכרתי מתוכניות קודמות, ולאחר מספר שעות בהן הגענו למחנה והתחלנו לפרוק את התיקים, אמרתי לעצמי: "יאללה, הגיע הזמן ללכת הביתה. כבר מאוחר". ומשום מה איני יודע, אבל התברר לי שהאווירה והחבורה היו כל כך משעשעים ונחמדים, שאמרתי לעצמי יאללה, נעביר כאן עוד לילה.

על המגרש. אורן זריף (צילום: אלדד רפאלי)

התבוננתי מהצד על נירו לוי ותהיתי בלבי "מעניין, איך חפר מ'רמזור' יוכל להעביר תקופה כל כך ארוכה ללא בחורה בסביבה, כי נראה על פניו שאין כאן אף בחורה". מיד הבנתי שבאמת מדובר רק בסדרה ונירו אדם אינטליגנט, משכיל ו"תולעת ספרים" מדופלמת. באמת ובאמונה הבנתי שאכן התחקירנים עשו עבודה יוצאת מן הכלל ושלו מתוך ביצת הסלב את הסלתה ושמנה, את העילית שבחבורה.

למעשה, ככל שאנסה לתאר מה באמת קרה ב"גולסטאר" במהלך ששת השבועות החולפים - הרי שאין ביכולתו של כתב או עיתונאי מנוסה לעלות על הכתב ולתאר את אשר התרחש בפועל במהלך התוכנית המדהימה, וכי יש לראות את הדברים כהווייתם בשטח והמצלמה מדייקת ואינה משקרת.

כמי שמנוסה מזה שנים רבות בהופעות אין סופיות בתקשורת האלקטרונית ובכתבות אין ספור גם בתקשורת הכתובה, אין תוכנית מורכבת וסדרה כל כך מוצלחת שתרגש ותעורר רגשות חבויים אצל כל כך הרבה צופים ומעריצים כפי שתוכנית זו תעשה. בכל תקופת המוזואיקון והפרקמביום לא נראתה תוכנית יפהפיה מדהימה ומוצלחת שכזו.
אז לסיכום, ניפגש במגרש. או בקליניקה.