תמיד הייתי חברותי וכולם רדפו אחרי והיה לי טוב עד גיל 14 הכל נהיה חרא נעלמו כל החברים ונהייתי לבד.. מאז לא הייתי עם בנות ולא היו לי כמעט חברים ואז בגיל 16 המצב השתפר היתה לי חברה והיו ידידות אבל עכשיו אחרי שנתיים הכל חרא אין לי ידידות אפילו החברים שלי נהיו חארות אגואיסטים מגעילים נצלנים שמתקשרים שהם צריכים טובה, ואני רק נהייתי יותר נחמד וחברותי.
אני לא מבין למה, מה עשיתי רע למה מתייחסים אליי ככה, אני לא מגעיל, אני לא מקלל, אני לא דופק אף אחד, לא משוויץ אף פעם, אני חבר טוב נאמן מצחיק לא קמצן וזורם להכל...
וחברים שלי מבריזים על ימין ועל שמאל, ואין לי הרבה חברים עכשיו והרוב התגייסו ואני די לבד.. ושלא תבינו לא נכון אני לא משוויץ או משהו אבל אני מאוד חכם ( אני הולך ליחידה מיוחדת בצבא שנחשבת מאוד איכותית ובלימודים הייתי מאוד טוב ) תמיד עוזר לחברים שצריכים משהו, יש לי לא מעט כסף ואני נראה מאוד טוב והבעיה היחידה שלי היא שאין לי כמעט חברים..והמעט חברים הטובים גם די כמוני במצב כזה ולהם אין ידידות בכלל כמו שגם לי אין עכשיו.. מה עושים במצב כזה? אני חייב עוד חברים וידידות ובנות מסביבי...



ציטוט ההודעה
