ואולי עדיף לא לדעת.
מתיחה קטנה על תווי הפנים ,
משרבטת חיוך שובה ומקסים ,
מבט נבוך ונפול למחצה ,
את הרגש האבוד שוב מצא ,
מתענג לי על דקות נסתרות ,
כשאינך יודעת העיניים נועצות ,
אני לוטש מבט חפוז לתפוס חיוך ,
שישפוך אור במקום שמזה זמן חשוך ,
לא היה צריך הרבה בשביל לדעת ,
מבין כל המקומות ידעת היכן לגעת ,
לצד הפחד והחשש הנמצאים בסביבה ,
מפחד שעוד סוד יצא לאור ולכל הנודע ,
ואולי זה כל הקסם בעולם של חוסר ודאות ,
אולי אם היית יודעת הייתי חונק את הבדידות ,
מתעורר לתחושות שמוציאות רגש משליטה ,
נושם את חוסר האונים לצד הכרית במיטה ,
עמוק בפנים זה מרגיש נכון מעבר לכל ספק ,
מבול של רגשות פוצח לרגע לך אני נושק ,
לאט לאט מחליק שפה תחתונה פני מטה ,
נבוך כי נסחפתי לתשוקות חזקות ממני עתה ,
לעולם לא תדעי את אשר נמצא שם עמוק בפנים ,
מרוב צלקות כבר לא נשאר מקום לבחור התמים...
ציטוט ההודעה
