היי אנשים.
אני לא כל כך יודע איך לספר את המצב שאני נמצא בו כרגע ולא יודע מאיפה להתחיל.
אני כרגע תלמיד כיתה י"א,בן 17 ולומד בבית ספר ממש טוב ומושקע ברמות(אני לא רוצה לפרט).
קיצר אני לומד שיעורי נהיגה(לא על חשבון בית ספר) ונכשלתי בטסט ועשיתי די הרבה שיעורים ועכשיו שסיפרתי לחבר שלי על זה הוא הפיץ את זה שעשיתי מלא שיעורים לכל הכיתה וכולם יורדים עליי בלי סוף ואומרים:"אתה לא יודע לנהוג אחרי 1000 שיעורים".וואלה זה מעצבן ואני שם זין אבל הם ממשיכים.
המצב החברתי שלי לא בשמיים ויש לי רק 3 חברים בכיתה,כל ה"חברה הטובים" בכיתה עכשיו נמצאים במערכות יחסים עם בחורות והם יורדים עליי שאין לי חברה וגם בנות יורדות עליי.
כל הקטע שאין לי חברה או ידידה זה כנראה בגלל פחד סתמי.
אני נראה טוב,הרבה בנות מתחילות איתי ואני פשוט לא יודע לזרום עם זה.
אפילו היום הלכתי לחדר אוכל ואיזה בלונדינית ממש יפה מהשכבה הסתכלה עליי וחייכה...חייכתי חזרה.
אחר כל התלבטתי איפה לשבת בחדר אוכל (הבחורה ההיא עמדה),בסופו של דבר לקחתי את החברים שלי וישבנו והיא אמרה לי:"גם אני וחברות שלי נשב כאן" ואמרתי:"סבבה" וזהו היא שתקה,מידי פעם הסתכלתי עלייה והיא עליי ופה זה נגמר.
אין לי ניסיון עם בחורות! אני לא מתחיל עם בחורות ויש לי פחד מדחייה.
רק פעם אחת בחורה שממש נמשכה אליי שפעם דיברתי איתה ועזרתי אומץ הביאה לי את הפלאפון שלה ויצאתי איתה אבל לא הלך לי איתה בסוף שום דבר חוץ מנשיקה אבל היא ממש הייתה מיוחדת.
אני מרגיש החמצה וכבר אני מיואש...נמאס לי שאין לי את האומץ להתחיל עם בחורות...אני גם לא יודע איך להתחיל שיחה.
אשמח לעזרה חברה.