פרשת צו- להסתכל על הזולת
פרשת צו- הרב כפיר ברוך מבורך דדון
להסתכל על הזולת
בפרשתינו נצטווה משה רבינו להקהיל את כל העם פתח אוהל מועד, ומביא רש“י שזהו אחד מן המקומות שהחזיק מעט את המרובה. ובספר פנים יפות הביא שחצר המקדש לפני פתח אוהל מועד היה גודלה חמישים על חמישים, ובסך הכל אלפיים וחמש מאות אמה, ומניין עם ישראל עם עוד כ“ב אלף לויים שהיו שם, הגיע מנינם לשש מאות ועשרים וחמישה אלף. וכעין זה מצאנו בבית המקדש שאחד הניסים היה, עומדים צפופים ומשתחווים רווחים.
ולכאורה מדוע הוצרכו ישראל לנס של עומדים צפופים ויהיה מקום לכולם, ומדוע ציוה הקב“ה להקהיל את העדה אל פתח אוהל מועד, וכי לא היו מקומות מרווחים ונוחים להקהל בהם.
ויש לבאר שרצה הקב“ה ללמד להרגיל את ישראל להיות דבוקים אחד בשני ולחוש את השני ולהסתכל על השני מה חסר לו, ומשום כך נצטוו ישראל להקהל במקום צפוף, שאם היו נקהלים במקום מרווח כל אחד היה עומד בד‘ אמותיו ולא היה מסתכל על הזולת, וכשיש מקום בלב יש מקום לכולם.
ובעניין זה של הדאגה לזולת מובא בספר וחם השמש לרבי שלום משאש זצ“ל, מספרים על הרב מנדלי כשעלה לדרוש בשבת הגדול, פתח ואמר מנהג ישראל לדרוש בשבת בסוגיא חמורה להקשות ולתרץ, אף אני לא אשנה מן המנהג, הרמב“ם פוסק בהלכות פסח שאף עני שבעניים מחויב באכילת מצה ובשתיית ד‘ כוסות, ואילו בהלכות גניבה ואבידה, פוסק הרמב“ם כי גניבה איסור גדול וחמור, מעתה יש סתירה בדבריו, עניים מה יעשו, כסף לקנות צרכי פסח אין להם, לגנוב אסור בהחלט, כיצד איפוא יתיישבו שני פסקים הללו, סיים הרב בידכם בעלי בתים תשובה הנצחית לקושיא חמורה זו, התנדבו ותנו מעות חטים בעין יפה ונמצאו דברי הרמב“ם מכוונים מאליהם ע“כ.
וה‘ יזכנו להסתכל על הזולת ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק!
מעיינה של תורה
“צו את אהרון“- אין צו אלא לשון זירוז. אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס (רש“י).כל אבריו של אדם יש להם ”כיס“ כעין כסוי השומר על כל עבר לבל יעשה את הבלתי-רצוי, הפה, למשל, יש לו שפתיים שבהן יכול הוא לסגרו כל אימת שהוא רוצה להימנע מדיבורים רעים; האוזן, יש לה אליה שאפשר לכוף אותה לתוכה, כדי שלא לשמוע דבר שאינו הגון; העין, יש לה שמורה ועפעף; וכן שאר האברים המשמשים את חושיו של האדם. לעומת זה המחשבה אין לה שום ”כיס“ לכסות עליה. בת חורין היא, פועלת ומשפעת תדיר. מן צורך אפוא לזרז ולשקוד הרבה כדי לשמור על המחשבה מהרהורים רעים. והנה, מכיוון שקרבן-עולה בא לכפר על מחשבות רעות, לכן אמרה תורה בקרבן עולה ”צו“ שפירושו: זירוז, כי ”ביותר צריך לזרז במקום שיש בו חסרון כיס“, כלומר, כאשר הדברים אמורים במחשבת-הלב שהיא חסרת כיס“
[ה' אמר לאברהם:] "אם מקבלים בניך את השבת, הן נכנסים לארץ ואם לאו, אין נכנסים" (בראשית רבה מו, ט).
שבת שלום לכולם
ציטוט ההודעה
