קרה לי, אני מכיר את זה מאד מאד מקרוב
תראה נשמה, כשלי זה קרה..אני הייתי בדיוקקקק כמוך! אמרתי לעצמי כל פעם "היא אוהבת אותי, היא רוצה אותי, אני בטווחחחח שהיא עושה כמיטב יכולתה כדי להפגש איתי וזה לא אשמתה באמת שאנחנו לא נפגשים, אני לא צריך להתעצבן עלייה"
ובאמת הייתי סוחב עם זה ככה כמה שבועות- חודשים אפילו. הייתי קובע איתה, הכל היה סגור, הייתי מבטל תוכניות עם חברים שלי כדי לצאת איתה, ואז כמה שעות לפני שנפגשים היא הייתה מבטלת לי..הייתי מתפוצץץץץץ מבפנים! נשבר! הייתי רוצה לתת מכות לאיזה קיר מרוב עצבנים לפעמים אפילו רק בגלל הבאסה...אתה יודע, אתה כולך עושה הכנות לפני, אתה מריץ בראש את הפגישה, אתה מתכנן מה לעשות איתה שתפגשו, אתה מכין סרטים, אתה חושב לאיפה לצאת, איך, מתי,מה לאכול, איך להתלבש, מכין הכל...ובסוף היא מבטלת..אתה משתגע!
אבל אחרי הכל, זאת חברה שלך לא? אז מה אתה עושה? אוכל תלב, סותם תפה ואומר לה "טוב..לא נורא מאמי, אני מבין...אל תיהיה מבואסת,פעם הבאה

" אבל כשבפועל מה שאתה רוצה לשלוח לה חזרה זה "כוסאאמממאאא שלך יכלבהה, עוד פעם את מבריזה לייי??? למה מה יש לך כבר לעשות?? כמו שאני מסוגל לשים דברים בצד ולפנות את הלוז שלי, גם את יכולה!!!!!!!!" אבל אתה לא עושה את זה, נכון? למה? כי יש לך לב, ולה יש לב, ואתה לא רוצה להתחרפן עלייה, נכון?
יפה.
זה בדיוק מה שאני חשבתי..עד ש...חבר שלי, חבר מאד קרוב, בא אליי יום אחד, תפס אותי חזק חזק מהרצועה ואמר לי "שמע גבר, הבחורה שלך מסובבת אותך על האצבע" ואני כולי עם האגו שלי "פחחחחח...מי מסובבת אותי על האצבע?? טחחח אותיי?!! מה אתה מסטול??! אתה שומע את עצמך??" ממש ככה הגבתי, ואז כמו חבר טוב (ואני מודה לו על זה עד היום) הוא תפס אותי עוד יותר קצר ואמר לי "סתום תפה שלך, לא רוצה לשמוע אותך, אני אומר לך כי אני רואה את זה מהצד, אתה עושה הכל בשבילה, והיא אפילו לא מתאמצת בקטנה בשבילך...תגיד לי, זה שווה את זה?".
להגיד לך ראסמי? פה לא היה לי מה להגיד לו כבר. זה היה נכון.
Long story short, אתה עושה הכל בשביל הבחורה שלך והיא מרגישה כמו פרימדונה שאתה מגיע אלייה עם האוטו, היא רק צריכה להוריד את עצמה אלייך וזהו..
היא לא צריכה להתאמץ בשבילך. וכמו שאתה מכיר אותי...אין דבר כזה אצלי שאני יתאמץ והבחורה לא תתאמץ בשבילי בחזרה. אין דבר כזה.
אני לקחתי את הבחורה שלי לשיחה, ואמרתי לה שזה לא מתאים לי ככה המשחקים האלה, אני מרגיש שאני עושה המון בשבילה ואני לא מרגיש שום דבר חזרה, וזהו.
הייתי חזק, היא נסתה לשכנע אותי, היא נסתה להסביר לי שאני לא צודק והיא עושה המון בשבילי, הייתי חזק, עמדתי על שלי ואמרתי לה בי בי...
אחרי כמה חודשיים נפגשנו שוב פעם וחזרנו קצת להיות יזיזים מידי פעם
אגב, היא הבינה שהיא עשתה טעות
