פרשת במדבר- הרב כפיר ברוך מבורך דדון

הדגלים ועם ישראל
מובא במדרש רבה בשעה שנגלה הקב“ה על הר סיני, ירדו עימו עשרים ושתים רבבות של מלאכים, והיו כולם עשויים דגלים דגלים, כיוון שראו אותן ישראל שהם עשויים דגלים דגלים התחילו מתאווים לדגלים, אמרו הלוואי כך אנו נעשים כמותן, אמר להם הקב“ה מה נתאוויתם לעשות דגלים, חייכם שאני ממלא משאלותיכם, מיד הודיע הקב“ה אותם לישראל ואמר למשה לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו.

ויש להבין לשם מה הוצרכו המלאכים לדגלים, ומה התאוו ישראל להיות כמותם.

ונראה לבאר שבעת קבלת התורה ראו עם ישראל שהתורה בנויה ממחלוקות, הללו מתירים והללו אוסרים, הללו מטהרים והללו מטמאים, וחששו שמא יבואו לידי פילוג ומחלוקת בין איש לרעהו, וראו את המלאכים שהם ”עשויים“ דגלים דגלים, דהיינו לכל אחד יש תפקיד וייעוד ברור לשמו הוא עשוי ובשבילו נברא, ואעפ“כ יש בין המלאכים אהבה ואחווה שלום רעות, וכמובא באבות דרבי נתן, שהקב“ה עושה שלום במרומיו, שלכל מלאך יש שם כדי שלא יתקנאו המלאכים אחד בשני, המלאכים מכבדים זה את זה וענוותנים, שבשעה שפותחים את פיהם ואומרים שיר, זה אומר לחברו פתח אתה, שאתה גדול ממני.

וכשראו זאת עם ישראל ביקשו ל“היעשות דגלים כמותם“, דהיינו להבין שלכל אחד יש יעוד ותפקיד בעבודת ה‘ מה שאין לחברו ובכך יבואו לידי אהבה ואחווה שלום ורעות.

והדבר דומה לצבאו של מלך, שיש שם חיל רגלים,וחיל הים, וחילות מחילות שונים, ולכל חיל יש תפקיד, ולכולם מטרה אחת לשרת את המלך וצבאותיו, ומשום כך אין בניהם מחלוקת והתפארות זה על זה.

כך עם ישראל ”איש על דגלו ..... לאוהל מועד יחנו“, כל אחד דגלו ותפקידו, אך כולם יחד ”סביב לאוהל מועד יחנו“, כולם מטרתם לשרת את מלך מלכי המלכים הקב“ה.

פנינים רעיונות ומאמרים על פרשת השבוע
“וידבר ה‘ אל משה במדבר סיני“- בשלושה דברים ניתנה תורה באש במים ובמדבר (מדרש רבה). הקו האופייני של עם-ישראל הוא זה, שמיום היותו לעם גילה תמיד מסירות-נפש בעד תורתו ואמונתו. בני ישראל הלכו אל הגרדומים ומוקדות-האש, נתנו צוואריהם לשחיטה, קפצו לתוך הים ומסרו את חייהם - כל אימת שהכריחו אותם רשעי אומות לבגוד בתורתם ובאמונתם. כוח זה ותכונה זו של עם-ישראל באו לידי גילוי עיקרי בשלושה מאורעות של דברי-ימי-העם. אברהם, אבי האומה, נזרק לכבשן-האש בעד אמונתו הטהורה אשר הפיץ בקרב בני-האדם, ובזה נטע את הכוח של מסירות-נפש בבניו אחריו. ואם היה זה צעד של יחיד נעלה מורם-מעם, הרי בא המאורע השני קריעת ים-סוף - שאז קפץ עם שלם אל תוך הים הסוער, לפי ציווי האל - ”ויסעו“. אם היה זה רק ניסיון של רגע, הרי בא המאורע השלישי, כאשר בני-ישראל הלכו למדבר-שממה שורץ חיות רעות ונחשים ועקרבים, ללא מזון ומים, לתקופה ממושכת - רק מתוך אהבתם ומסירותם לאלוהים ולנביאו, כפי שאמר הכתוב: ”זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה“. הודות לשלושה הניסיונות הללו של ”אש“ הכבשן, ”מים“ של ים-סוף וה“מדבר“ שבו הלכו בני ישראל תוך מסירות-נפש בעד דבר האלוקים - ניתנה להם התורה כקניין עולם. שלושת הללו הינם הערובה הבטוחה ביותר לקיומו הנצחי של עם ישראל. (המהר“ם שפירא מלובלין)

"אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים" (תלמוד בבלי, שבת קיח, ע"א.).
שבת שלום לכולם