פרשת מטות- מסעי- לדור במקום תורה
פרשת מטות- רבי כפיר ברוך מבורך דדון
בפרשתינו אנו קוראים על בני ראובן ובני גד שהיה להם מקנה רב והם מבקשים להתנחל בעבר הירדן, משה רבינו שואלם האם יתכן שחלק מהשבטים יתיישבו בארץ בזמן שהשבטים האחרים ילחמו לכיבוש הארץ, משה גם מזכיר את פרשת המרגלים שניסו לשכנע את העם שלא להכנס לארץ ואת תוצאות מעשיהם, ומזהירם שהם עלולים לגרום לעם ישראל לרצות להתנחל מחוץ לארץ ישראל, השבטים משיבים למשה שהם יצאו להלחם עם ישראל בכל מלחמותם עד לכיבוש הארץ וחלוקתה, הם בונים בתים למשפחותיהם וממשיכים במסע הכיבוש של עם ישראל.
עיקר חששו של משה רבינו ממעשיהם של שני השבטים, היה גרימת רפיון לשאר העם, שכאשר יראו שיושבים בעבר הירדן יחשבו שהם יראים לעבור מפני המלחמה וחוזק הערים והעם ומשום כך ימנעו מלעבור, וכמו המרגלים שהניאו את העם מלעבור, השבטים משיבים אל משה בכדי שלא יגרם רפיון לעם, אנחנו נחלץ חושים ונצא למלחמה עם עם ישראל, משה רבינו מסכים עימם שיצאו חלוצים לפני העם למלחמה ומזהירם שאם לא יעשו כן "הנה חטאתם לה' ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם" (ל"ב כ"ג). והרואה יראה ששבט מנשה לא דרש כלל נחלה בעבר הירדן ולא היה להם מקנה רב כשבט ראובן וגד ומדוע הושיבם משה בעבר הירדן, וכותב על כך הנצי"ב (דברים ג' ט"ז) שראה משה רבינו שבעבר הירדן כח התורה מועט, על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה.ע"ש.
ובגלל הרפיון מלימוד תורה וקיום המצוות חרב בית המקדש, וכמו שנאמר "על מה נאבדה הארץ וכו' ויאמר ה' על עוזבם תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה" (ירמיה ט' י"א-י"ב).
חובה קדושה עלינו להתחזק בלימוד תורה וקיום מצוות ובפרט בימי הקיץ בימי החופשות להקפיד על תפילה במנין ועל קביעת עיתים לתורה על צניעות ועוד. ויהי רצון שזכות קיום התורה והמצוות נזכה לראות בבנין בית המקדש ובשוב ה' ציון ברחמים !
מעיינה של תורה
"וידבר משה .. זה הדבר אשר ציווה ה'"- והיכן מצינו קודם שאמר ה' למשה את עניין התרת נדרים, שהוא משה רבנו מוסר אותם כאן כעת לישראל? עניין התרת נדרים מאשר אחרי פרשת העגל ושם נאמר: "ויחל משה" ודרשו חכמינו, שהתיר משה את נדרו של הקב"ה להכחיד את ישראל, מעצם העובדה הזאת כבר ידע משה רבנו, שיש התרה לנדר, וממילא לא היה צורך בציוויו מיוחד לשם כך.
"כל המשמר שבת כהלכתו אפלו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו" (תלמוד בבלי, שבת קיח, ע"ב).
ציטוט ההודעה
