חסר חברים ונמאס לי ששואלים אותי מה עשית בסופ"ש
אני לא רוצה להתחיל לפרט כמה זמן ואיך נגרם המצב שבו אני ללא חבר אחד אפילו
אני רק יגיד שאני בצבא עם אחלה אנשים אפשר לומר וכל הזמן שחוזרים מהסופ"ש לבסיס הם שואלים אותי את השאלה המתבקשת והיא "לאיפה יצאת בסופ"ש"
אני 90% מהזמן מחרטט אותם ואומר להם יצאתי לפאב או הייתי בים עם חברים או שהייתי באיזה במסיבה ולפעמים אין לי כוח ורצון לחרטט אותם אז אני אומר להם
סתם שיחקתי פוקר עם חברים בבית או שלא הרגשתי טוב אז לא יצאתי לשום מקום.
בפועל כמובן אני סתם יושב בבית בסופ"ש ונמצא עם המשפחה ומול המחשב כל היום בלי לעשות כלום
בקיצר עכשיו הייתי בשבועיים חופש מהצבא ואני יודע שישאלו אותי מה עשית בפאקינג שבועיים ואני ממש לא יכול להגיד שלא יצאתי לשום מקום במשך שבועיים חופש
כי אין לי עם מי לצאת!
מצד שני אני לא ממש מבין במקומות בילוי ומועדונים ופאבים אז אם ישאלו אותי באיזה מסיבה היית לא יהיה לי אפילו איך לשקר להם כי אני לא מכיר שמות של מקומות בילוי
בקיצור אני לא יודע מה לעשות!
גם נמאס לי שאני עני מרוד בלי שקל על התחת, המשפחה שלי היא מתחת לממוצע מבחינה כלכלית כך שאני לא מקבל מהם כסף אולי פעם בחודש איזה 50 שקל ואני לא יכול ולא רוצה לבקש מהם עוד.מהצבא אני מקבל 500 שקל מסכנים בחודש ובגלל התפקיד שלי אין לי אפשרות לעבוד בגלל היציאות מהצבא ולא רוצים להעביר אותי ליומיות.
- אין לי כסף להשקיע בעצמי - כבר שנתיים שלא קניתי לעצמי יותר מ 2-3 חולצות ואיזה 2 ג'ינסים
- אין לי גם כסף לרכב ואני לא מבקש משהו בשמיים מצדי שיהיה פיאט פונטו
בקיצור אני לא רוצה את החיים האלו!!! בגיל 17 וחצי הייתי כל כך קרוב להתאבד ולגמור עם הסבל הזה אבל בשנייה האחרונה לא היה לי את האומץ
עכשיו אני ממש לא רוצה להתאבד אני מעדיף לעשות את הכי הרבה שאני יכול ולא להצליח ולהישאר חסר חברים כל החיים מאשר לא לנסות ולהתאבד עכשיו ולסיים את החיים לנצח (לא מאמין בה' ולא בגן עדן וגם לא בגלגול נשמות)
ציטוט ההודעה
