הקדמה
|
סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסיה בישראל. הוא מופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים. בישראל אובחנו בשנה האחרונה כ-3,200 חולים חדשים בסרטן המעי הגס והחלחולת, בכל הגילים. כ-1,800 איש מתו בשנה האחרונה מסרטן המעי הגס, לפי נתוני רישום הסרטן הלאומי.
המחלה שכיחה במיוחד מגיל 50 שנה ומעלה, והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל. חשוב לדעת שכאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ - 90%, הודות לטיפול כירורגי. לכן, חשוב מאוד לגלות אותה מוקדם ככל האפשר, ועל ידי כך לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות חייהם של מי שחלו בה. |
|
מהו המעי הגס?
|
 המעי הגס (כרכשת) הינו החלק האחרון של מערכת העיכול, אליו מגיעות שאריות המזון המעוכל והבלתי מעוכל, לאחר שעברו בקיבה ובמעי הדק. בתוך המעי הגס נספגות שאריות הנוזלים. הצואה המופרשת דרכו מהווה, למעשה, את הפסולת של מערכת העיכול.המעי הגס בנוי כצינור שרירי, שאורכו למעלה ממטר וחצי. הוא מונח בבטן בצורת האות ח':חלקו הראשון - העולה - נמצא בצד הימני של הבטן.חלקו האמצעי - הרוחבי - עובר לרוחב הבטן העליונה.וחלקו האחרון - היורד - נמצא בצד השמאלי של הבטן.החלק הסופי של המעי הגס מפותל (נקרא סיגמואיד), והמשכו הישר - חלחולת (רקטום) - מסתיים בפי הטבעת. |
|
|
|
מהם הגידולים במעי הגס?
|
|
|
ישנם שני סוגים של גידולים במעי הגס: גידולים שפירים (שאינם סרטניים) וגידולים ממאירים (סרטניים).
הגידול השפיר
"פוליפ" הינו בליטה בשרנית הגדלה מהדופן הפנימית של המעי הגס אל תוך חלל המעי. קיימים סוגים שונים של פוליפים, ביניהם פוליפים אדנומטוטים - הנקראים אדנומות. באחוז קטן מהאדנומות עלול להתפתח, לאחר שנים, גידול ממאיר. סיכוי זה תלוי בגודל ובסוג של האדנומה.
הגידול הממאיר
בנוי מתאים המתחלקים בדרך בלתי מבוקרת, וכתוצאה מכך נוצר גוש תאים הנקרא גידול ממאיר. תאים אלה עלולים לחדור את דופן המעי, להתפשט לחלל הבטן ולאיברים אחרים בגוף.
הגידולים השפירים והממאירים עלולים להופיע בכל חלקי המעי הגס. רובם מתגלים בצד השמאלי של המעי וברקטום (פי הטבעת). העובדה שגידולים רבים ממוקמים באזור זה חשובה, מכיוון שהיא מקלה על האיבחון, שכן חלקים אלה של המעי הגס קלים יותר לבדיקה בהסתכלות ישירה. |
|
|
|
מהם הגורמים לגידולים במעי הגס?
|
|
|
המדענים סבורים שריבוי המקרים של סרטן המעי הגס, שניצפה בשנים האחרונות בארצות המערב וגם אצלנו, קשור ברובו לסגנון חיים ולהרגלי תזונה. במחקרים רבים נמצא קשר בין המחלה לבין השמנת יתר וצריכה עודפת של קלוריות, שמקורה במוצרי בשר ושומן מן החי, כמו גם קשר עם עישון ובמיוחד חוסר פעילות גופנית. שינויים נקודתיים בבקרה הגנטית תורמים אף הם להתפתחות האדנומה ולהפיכתה לגידול ממאיר.
אצל חלק קטן מהחולים בסרטן המעי הגס (כ-15%) מאובחנת נטיה משפחתית לחלות במחלה. בקרב קרובי משפחה, כמו הורים, אחים וילדים של אנשים שחלו בסרטן המעי הגס, שיעור התחלואה במחלה גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית, על כן עליהם להיות במעקב קפדני יותר. בחלק מאוכלוסיה זו ניתן, באמצעות בדיקות דם, לאבחן שינוים גנטיים שבעקבותיהם ניתן, לעיתים, להמליץ על פעולות רפואיות מוגדרות לצורך מניעה וגילוי מוקדם, ולכן אם יש במשפחה ריבוי של גידולים במעי ובמיוחד הופעת גידולים לפני גיל 50, חשוב לפנות לייעוץ. |
|
|
|
מהן התופעות המחייבות איבחון רפואי?
|
|
|
דם בצואה
לרוב הגידולים יש נטייה לדמם. אם הם נמצאים במעי הגס השמאלי, מופיע לעיתים דם אדום טרי על הצואה או בתוכה. יש לזכור שאנשים רבים סובלים מטחורים, שאינם כמובן גידולים, וגם אלה נוטים לדמם. אם הגידול ממוקם בצידו הימני של המעי, לא ייראה דם טרי, אולם יכול להיווצר מצב של חסר דם (אנמיה). תופעה זו, של חוסר דם בגיל מבוגר, עלולה להעיד על קיום גידול מדמם במעי, והדבר מחייב פנייה לרופא לצורך בדיקה ואיבחון.
שינוי בפעולת המעיים
הגידול המתפתח חוסם באטיות את חלל המעי ומפריע לזרימת תוכן המעי. תופעה זו עלולה לגרום לשינויים בהרגלי היציאות: עלולה להתפתח עצירות שלא היתה קיימת בעבר, או נטייה לשלשול, וכן שינוי בצורת היציאות. הדגש הוא על שינוי בהרגלי היציאות, כאשר תופעות אלה אינן חולפות בתוך שבועיים - שלושה, מומלץ לפנות לרופא. יש להדגיש, כי ברוב המקרים הסיבה לתופעות אלה אינה סרטן, אך רק רופא, לאחר בדיקה, יכול לקבוע זאת.
כאבי בטן קבועים
שלא היו קיימים בעבר ואינם חולפים, מחייבים פנייה לרופא לצורך בדיקה.
חסימה במעי
לעיתים גידול במעי הגס עלול לגרום לחסימה במעי. תופעה זו מתבטאת בתסמינים כגון- בחילה, עצירות, כאב שאינו מרפה ותחושת נפיחות בבטן.
ירידה במשקל
|
|
|
|
מהן בדיקות הסריקה לגילוי מוקדם ולאיבחון גידולים במעי הגס?
|
|
|
גידולים במעי הגס ניתנים, כאמור, לגילוי מוקדם, ולעתים אף ניתן למנוע את התפתחות המחלה. קיימות מספר שיטות לאיבחון:
בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה
בדיקה פשוטה ולא פולשנית המומלצת לכלל האוכלוסייה מגיל 50 אחת לשנה עד לגיל 75. הבדיקה ניתנת חינם בכל קופות החולים והיא פשוטה לביצוע. מטרת הבדיקה לגלות עקבות של דם בצואה שאינו נראה לעין. הופעת דם סמוי בצואה יכולה גם לגלות נוכחות של גידול קדם ממאיר (פוליפ - אדנומה) או גידול.
אם נתגלה פוליפ שעדיין לא הפך לממאיר ניתן לכרות אותו באמצעות קולונוסקופיה, ובכך להקטין את הסיכון לפתח סרטן של המעי הגס בעתיד. גם אם נתגלה גידול ממאיר בבדיקה, הוא מתגלה בד"כ בשלב מוקדם, וזה מקטין את התמותה ב-30%.
תוצאות חיוביות בבדיקה, המעידות על הימצאות גידול, מתקבלות רק אם הגידול אמנם מדמם ביום שבו מתבצעת הבדיקה, לכן היא מתבצעת במשך שלושה ימים רצופים.
ניתן לגלות באמצעות עקבות של דם בצואה כ-50% של הפוליפים הגדולים, או הגידולים הממאירים. לכן יש צורך לבצע בדיקות עוקבות כל שנה, כדי לוודא שאין סימני דימום בתוך הצואה. למרות שהבדיקה השכיחה בשימוש רגישה גם לחומרים כימיים הנמצאים במזון, יתכן ואין צורך בהכנה מוקדמת מיוחדת, ואין מגבלות תזונתיות חמורות כמו בעבר. זאת לאור שיטות הבדיקה המתקדמות הנערכות במעבדה.
ישנם מצבים בהם עלולה להתקבל תשובה שלילית, ובכל זאת קיים גידול. כלומר, מדובר באדם שקיימת אצלו מחלה, אך היא לא אותרה באמצעות בדיקה זו. לכן, גם אם התקבלה תשובה שלילית, חשוב להיות עירניים לסימנים המוקדמים, ולפנות לרופא במידה והם מופיעים.
במחקרים שפורסמו לאחרונה נמצא, כי על-ידי ביצוע הבדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה בצורה שיטתית, אחת לשנה, ניתן להפחית את התמותה מסרטן המעי הגס בכ-30%.
המועצה הלאומית למניעה, איבחון וטיפול במחלות ממאירות, במשרד הבריאות (המועצה הלאומית לאונקולוגיה), ממליצה לאוכלוסיה הכללית הנמצאת בסיכון רגיל, על ביצוע בדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה, מדי שנה מגיל 50 שנה ומעלה.
המלצה זו קיבלה אישור כל הגורמים המעורבים בתחום בישראל בישיבת קונצנזוס ארצית שנערכה בחודש דצמבר 1997, וקיבלה אישור בישיבתה ב-21.1.2003, אישור התואם את החלטת הדיון שנערך ע"י ארגון הסרטן הבינלאומי, ה-UICC באוסלו, יוני 2002.
הבדיקה כלולה בסל השירותים של קופות החולים, וניתנת חינם.
בדיקות נוספות:
בדיקת פי הטבעת באצבע
בדיקה המתבצעת באנשים מגיל 50 ומעלה. היא מאפשרת לרופא למשש את הגידול כאשר הוא ממוקם בטווח האצבע הבודקת.
הסתכלות ישירה אל תוך המעי עצמו - סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה
הבדיקה מתבצעת דרך הסתכלות בחלל המעי תוך שימוש במכשירים אופטיים שונים. על דור המכשירים המודרניים נמנים האנדוסקופים הגמישים - הפיבר-אופטיים.
לקטגוריה זו שייכים:
הסיגמואידוסקופ הגמיש - המאפשר בדיקה בעומק של עד 60 ס"מ מפי הטבעת. בדיקה זו גורמת לאי נוחות מסויימת לנבדקים, אך אינה גורמת סבל. הבדיקה מחייבת הכנה מוקדמת עם חוקן, ונמשכת דקות ספורות. בדיקה זו מאפשרת לגלות גידולים במעי הגס, ומאפשרת לקיחת דגימה לבדיקה פתולוגית, או כריתת הפוליפ.
הקולונוסקופ - הוא מכשיר ארוך וגמיש המאפשר לבדוק את המעי הגס לכל אורכו. זו בדיקה מהימנה ביותר, המבוצעת במכונים הגסטרואנטרולוגים בארץ. אין היא מחייבת אישפוז, אך מצריכה הכנה מוקדמת על-ידי תזונה נוזלית וחומרים משלשלים. לפני הבדיקה נותנים חומר טשטוש והבדיקה נמשכת כ- 10 עד 20 דקות. יתרונה על-פני כל הבדיקות האחרות הינו בבדיקה של כל המעי הגס לאורכו, ובאפשרות לכרות גם פוליפים שפירים ללא קושי, כדי למנוע את התפתחותם לגידולים סרטניים.
בדיקה זו כלולה בסל הבריאות, ומבוצעת על פי המלצת הרופא לקבוצות בסיכון גבוה, או כחלק מתהליך האיבחון, כאשר מתעורר חשד למימצא כלשהו.
בשנים האחרונות גסטרואנטרולוגים ממליצים על ביצוע בדיקה זו כבדיקת סקר לגילוי מוקדם גם לקבוצות בסיכון רגיל, אחת ל-10 שנים מגיל 50. יחד עם זאת, אף מדינה עד כה לא החליטה על עריכת בדיקת סקר ארצית באמצעי בדיקה זה, למעט גרמניה.
האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד והאיגוד הישראלי לכירורגיה של הקולון והרקטום ממליצים על ביצוע הסתכלות ישירה אל תוך המעי עצמו (קולונוסקופיה) כבדיקת סקר לגילוי מוקדם לקבוצות בסיכון רגיל ובסיכון גבוה.
צילום רנטגן - חוקן בריום בשיטת "הניגוד הכפול"
חוקן בריום הינו בדיקה הכרוכה בהחדרה של מעט בריום עם תוספת אויר, היוצרים שכבה עדינה של חומר ניגודי על דופן המעי, ומאפשרים גילוי פגמים קטנים יחסית. כך ניתן להבחין בחסימות, או בבליטות העלולות להיות גידולים. בדיקה זו פחות מדוייקת מקולונוסקפיה לצורך איבחון גידולים קטנים, ואינה מאפשרת לקיחת דגימות לבדיקות פתולוגיות, או כריתת פוליפים. אם מסיבה טכנית לא ניתן לבצע קולונוסקופיה שלמה של המעי, ניתן להשלים את הבדיקה על-ידי צילום רנטגן בשיטת "הניגוד הכפול". בדיקה זו נעשית רק על פי הפניית רופא.
CT קולונוגרפיה (קולונסקופיה וירטואלית)
'קולונוסקופיה וירטואלית' הינה בדיקה של כל המעי, תוך שימוש במכשיר C.T.. הבדיקה מחייבת הכנת המעי על ידי חומרים משלשלים, בדומה לקולונוסקופיה רגילה. הבדיקה מתבצעת בעזרת החדרת אויר דרך פי הטבעת וסריקת CT של אזור המעי. במידה ומתגלה ממצא כלשהו בבדיקה זו יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה רגילה לשם לקיחת ביופסיה מהממצא.
|
|
|
|
מהן ההמלצות לאנשים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה?
|
|
|
על פי הנתונים הקיימים, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס גבוה יותר לאנשים מגיל 50 ומעלה, ומגיל 65 קיימת עלייה חדה במיוחד בתחלואה אצל גברים ונשים במידה שווה. בישראל יש יותר חולים בסרטן המעי הגס בין ילידי אירופה ופחות בין ילדי ארצות אסיה ואפריקה. באמצע נמצאים ילידי הארץ. ניתן להגדיר אנשים באוכלוסייה הכללית, כבעלי "סיכון גבוה" במיוחד לפתח את המחלה במקרים הבאים: - אנשים בגיל 40 ומעלה, להם קרוב משפחה אחד או יותר (הורים, אח, אחות וכו') שחלו בסרטן המעי הגס;
- אנשים שחלו בעבר במחלות ממאירות, או במחלות הנחשבות קדם ממאירות - פוליפ שפיר (אדנומה), בגידול ממאיר במעי הגס, בדלקת כרונית של המעי הגס, או בגידול ממאיר של מערכת המין הנקבית (שד, רחם, שחלות);
- אנשים עם תסמונת משפחתית של סרטן או פוליפים מרובים במעי. גיל הבדיקה לאנשים בקבוצה זו נקבע על ידי רופא מומחה למחלות אלה.
לאנשים בריאים, המצויים באחת מקבוצות "הסיכון הגבוה", מומלץ לבצע קולונוסקופיה מלאה לאיבחון מוקדם. על מועד ביצוע הבדיקה ותדירותה יש להיוועץ ברופא מומחה.
לסיכום, עשה משהו !
כל אחת מהבדיקות שהומלצו טובה הרבה יותר מלא לעשות כלום!
איבחון המחלה בשלב מוקדם מאפשר סיכויי ריפוי גבוהים ביותר.
|
|
מניעה ואיבחון מוקדם - המפתח לשמירה על הבריאות!
- סרטן המעי הגס ניתן למניעה ולאיבחון מוקדם בדרכים אלה:
- ניתן למנוע הופעת גידולים ממאירים במעי הגס באמצעות תזונה וסגנון חיים מתאימים. במיוחד חשוב להקפיד על פעילות גופנית סדירה, צריכה קבועה של ירקות ופירות טריים, הקטנת צריכת בשר אדום, והגבלה קלורית.
- איבחון פוליפים - אדנומות בעודם בשלב שפיר, לפני התפתחות מחלת הסרטן, מאפשר את כריתתם ומונע במקרים רבים את סכנת התפתחותם של גידולים ממאירים.
- יתכן ובעתיד תהיה המלצה לצרוך תרופות כמו אספירין ונוגדי דלקת אחרים אשר לגביהם יש מידע ראשוני כי הם יעילים במניעת סרטן המעי.
על סמך המחקרים הקיימים היום, פורסמו המלצות לאורח חיים בריא המיועדות לכל אדם, כולל לאנשים בריאים.
המלצות אלה מקטינות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת, ומחלות כרוניות (לב, סכרת): - לאכול פחות שומן מן החי.
- לאכול יותר סיבים הנמצאים במזונות, כמו: לחם מחיטה מלאה, אורז מלא וכד'.
- להרבות באכילת פירות וירקות טריים.
- להימנע מהשמנת יתר.
- לבצע פעילות גופנית סדירה.
- להימנע מעישון.
אורח חיים בריא מסייע למניעת המחלה!
חשוב לשים לב:- לשינויים בהרגלי היציאות.
- להופעת דם בצואה.
- להופעת כאבי בטן קבועים שלא היו קיימים.
הופעת אחד מהסימנים האלה, מחייבת פנייה לרופא, גם אם ביצעת לאחרונה בדיקת דם סמוי בצואה שתוצאותיה שליליות!
חשוב מאוד לעבור בדיקות מניעה בצורה מסודרת, העשויות לגלות פוליפ קדם סרטני עוד לפני הופעת סימני המחלה.
האיבחון המוקדם הוא המפתח לריפוי מוצלח!
לקבלת מידע אודות מרכזי ייעוץ למשפחות בסיכון, ניתן לפנות
לטלמידע 1-800-599-995 |
סרטן המעי הגס היא מחלת הסרטן השנייה בשכיחותה בישראל בכל הגילאים
ציטוט ההודעה
