*עצבניות אש*
נכון, יש לו שם עברי אידיוטי. נכון, הוא מבוסס על קלישאה כל כך עתיקה שהילדים שלה כבר יכולים להוציא רישיון נהיגה. נכון, סנדרה בולוק אשמה בכמה פשעים קולנועיים, והנוכחות הקולנועית של מליסה מקארתי בזמן האחרון גרועה אפילו יותר. ולמרות הכל, ככל שזה לא יאומן, שווה לתת צ'אנס ל"עצבניות אש" (הזהרתי לכם שהשם אידיוטי. כואב להקליד אותו). אתם עשויים לגלות שפספסתם את אחד מהסרטים היותר מהנים של הקיץ הזה.
בשנות השמונים אלה היו "נשק קטלני" ו"48 שעות", אחר כך הגיעו "בחורים רעים" ו"שעת שיא". תמיד יש שני שוטרים שנאלצים לעבוד יחד, תמיד אחד מהם בתפקיד ה"מרובע" והשני בתפקיד ה"מופרע", הם תמיד לא סובלים זה את זה בהתחלה, מתחילים להסתדר יחד בדקה ה-34 בערך, ועד המרדף הסופי הם כבר מוכנים להקריב את חייהם זה עבור זה. הנוסחה הזאת כל כך דינוזאורית שבשנים האחרונות היא קיימת רק כפארודיה ("שוטרים לוהטים", "החבר'ה האחרים"). ופתאום מגיע סרט שמשתמש באותה הנוסחה ברצינות. אחד לאחד. השוטר המרובע והלחוץ, השוטר המופרע והלא צפוי, חקירה של רשת הברחת סמים וכל זה. עוד מעט הם יספרו לנו שהם זקנים מדי לחרא הזה.
הגימיק הגדול והחדשני שאמור להצדיק את החייאת הקלישאה היא "מה יקרה אם השוטרים יהיו נשים?". מכיוון שאנחנו במאה העשרים ופאקינג אחת, התשובה הנכונה אמורה להיות "שום דבר, למה?". אישה היא לא קונספט כזה מהפכני, אפילו אישה שהיא שוטרת או סוכנת FBI. אבל משום מה, כנראה שזה באמת משנה, כי איכשהו יצא – שוב, המאה העשרים ואחת, כן? – שמבין כל סרטי הקיץ הנוכחי, "עצבניות אש" הוא כמעט היחיד שבמרכזו נשים. נראה שאנחנו לא מתקדמים כמו שחשבנו.
הסיבה הראשונה לכך שהסרט עובד למרות הקלישאתיות הקיצונית היא מליסה מקארתי. אם אתם משוכנעים שאתם שונאים אותה, יש לכם כמה סיבות טובות: בשנתיים האחרונות היא היתה בכל מקום, ובעיקר מעצבנת. ב"מסיבת רווקות", "חשבון משותף" ו"הכל יחסים" היא נראתה כמו מישהי שהקטע שלה זה להיות שמנה, לקלל ולהפליץ בקול רם, ובעתידה הקרוב סרטים משותפים עם אדם סנדלר. אז, מבזק: מליסה מקארתי היא שחקנית מצוינת. ב"The Heat" היא עושה את מה שלא עבד ב"חשבון משותף": דמות מצחיקה עם סיפור עצוב. היא שולפת מעולה – מילים וגם אקדחים, לפי הצורך – אבל מאחורי הבדיחות יש דמות אמיתית מעוררת סימפטיה ונוגעת ללב. זה היה צריך לקרות כדי שאזכר כמה נדיר שזה קורה בסרטי קיץ: אני חיבבתי את הדמות הזאת. לא סתם חשבתי שהיא מגניבה או קולית או שנהניתי לצטט אותה: חיבבתי את הבנאדם. סנדרה בולוק שלצידה עושה דמות סנדרה-בולוקית טיפוסית: לחוצה, קפוצה ועצבנית. גם לגביה, אנשים מופתעים בכל פעם מחדש מהעובדה שהיא שחקנית שיודעת מה היא עושה. מכיוון שסרט-קלישאות הוא איכותי לא פחות ולא יותר מאופן הביצוע שלו, שתי השחקניות והכימיה המוצלחת בינהן הן הסיבה שהוא עובד.
עוד נקודה קצת לא שגרתית בסרט היא שהוא לא מנסה להיות לכל המשפחה. הסרט הזה לא מפחד מקללות ומדם. מספר הגופות כאן אמנם קטן בהרבה מאשר ב"RED 2", לדוגמה, אבל כשיורים באנשים הם נורים, וכמה סצינות – בעיקר אחת ספציפית, שמתרחשת בדיינר – יחלקו את הקהל לאלה שישפכו מצחוק ואלה שיתעלפו מגודל הזוועה.
הסרט הזה מצחיק. לא בתור פארודיה על עצמו או משהו הפוך-על-הפוך אחר. הוא מריץ את כל הקלישאות על המסך לפי הספר, אבל הוא מצחיק. יש לו חסרונות: כמו כל כך הרבה מסרטי הקיץ הזה, יהיה נכון לומר על "עצבניות אש" שאפשר היה לקצץ ממנו רבע שעה. נחמד שהוא מתייחס לעלילה שלו ברצינות במקום כפילר בין הבדיחות, אבל אפשר היה להקל קצת. זה לא היה סרט שאמור להביא חידושים גדולים או בשורות, אלא סתם סרט מצחיק לקיץ. אין לו אפילו גימיק. למרבה הצער, העובדה שהוא כזה חסר יומרות, והעובדה שהוא מצליח בכל מה שהוא מנסה לעשות, הופכת בפני עצמה את הסרט ליוצא דופן.
תקציר
עצבניות אש היא קומדיה מחוספסת חדשה מאת היוצר פול פייג ("מסיבת רווקות"). סנדרה בולוק מגלמת את שרה אשבורן, סוכנת מיוחדת של FBI. אשבורן היא חוקרת ישרה במיוחד, שיטתית, עם מוניטין למצויינות ומאוד יהירה. מליסה מקארתי היא שאנון מולינס, קצינת משטרת בוסטון עם פה מלוכלך ופיוז מאד קצר. לאף אחת מהן לא היה שותף בעבר, או חבר לשם העניין. כששתי קצינות החוק המאוד לא מתאימות חייבות לאחד כוחות כדי להוריד סוחר סמים אכזרי, הן מוצאות את עצמן לוחמות נגד תאגיד פשע גדול, אבל גרוע מכך, אחת מול השניה.
טריילר
ביקורת אישית בלעדית
טוב, אז ככה לכל מי שמתעניין ומעוניין ללכת לסרט עצבניות אש כדאי שלפני שהוא קורא את הקטע הזה שיתקשר/יכנס לאתר של הקולנוע ויזמין כבר עכשיו כרטיסים ל V.I.P ועם פופקורן ענק ושתייה.
אז ככה, הסרט מעולה, סרט קומדיה בין הטובים שראית בזמן האחרון. אני מרבה לראות סרטי קומדיה ואני יודע להבחין בין איכויות של המשחק של סרטים טובים לסרטים פחות טובים, קודם כל השחקנים הראשית והמוכרת כמובן סנדרה בולוק ששיחקה בהרבה סרטי קומדיה טובים ושוברי קופות.
הסרט עצמו מושקע ואיכותי מאוד, אני מאוד נהניתי לראותו, מצחיק ברגעים רבים ולמרות סנדרה ישנה עוד דמות טובה ומצחיקה יותר (בעיקר דומיננטית) מליסה מקארתי שמשחקת את השוטרת המקומית (בוסטונית) השמנמנה והמצחיקה. היה הרבה רגעים מצחיקים ושטותיים שהיא ביצעה. אני אישית מאוד נהניתי וממליץ
לכל אחד מכם ללכת ולקולנוע ולראות אותו, לפי ההתרשמות שלי הישראלים לא כל כך אוהבים כשאני הזמנתי את הכרטיסים הסרט בכלל לא הופיעה ברשימת הסרטים המובילים והייתי צריך לחפש אותו ברשימה המלאה, אולי עכשיו זה השתנה, תחליטו אתם 
תיהנו ואל תשכחו לפרגן אם נהניתם.