ההבטחה הגדולה של "מנתק המים"
ל“מנתק המים” של עידן הובל יש נקודת פתיחה תסריטאית טובה והוא נמנע מסנטימנטליות, אבל בהעדר אמירה הוא אינו יותר מתיאור עובדתי של מצוקה
הצפייה ב"מנתק המים", סרטו של עידן הובל, מלווה בתחושה של אהדה המהולה באכזבה. האהדה נובעת מהדרך בה בחר הובל ללכת בסרטו העלילתי הראשון; האכזבה - מהעובדה שדרך זו לא הניבה יצירה בעלת נפח ועומק רבים יותר. יש לי אהדה ואפילו הערכה לסרטים שבוחרים ללכת בדרך קולנועית שמתאפיינת בסגנון סגפני עיקש ומעצבים עלילה בעלת מהות כמעט מינימליסטית, שנמנעת ממוסכמות תסריטאיות מקובלות. יש לי גם אהדה והערכה לסרטים שעוקבים אחר עבודתו של אדם, ודרך מעקב זה משרטטים את דיוקנו של אותו אדם ואת דיוקנה של ההוויה האנושית, החברתית, התרבותית והכלכלית שבתוכה הוא פועל. הובל ביקש ללכת בדרך זו, ונקודת המוצא התסריטאית שלו...
נלקח מאתר אחר.




ספוילר: 
ציטוט ההודעה