מתוסכל בגלל הפאסיביות שלי (18)
לפני שאני פותח את ההתבכיינות שלי אני רוצה לציין שניסיתי לפרוק בקהילה אחרת וזה פעם ראשונה שלי פה כי ראיתי שאנשים פה גם יותר בוגרים מבפנים ומבחוץ וגם מדברים לעניין ונותנים עצות יותר שימושיות ופרקטיות.
בכל מקרה, בואו ניגש לעניין עצמו.
סיימתי השנה תיכון, והייתה ילדה שהייתה איתי בכיתה מכיתה י' אבל רק מתחילת כיתה יב' התחלתי להידלק עליה.
האמת, התחלתי להידלק עליה בצורה חזקה אחרי שהיא סתם פתאום התחילה לדבר איתי פעם בכמה זמן, למרות שלא הייתה שום היכרות קודמת ביננו.
כל כמה זמן היא פשוט הייתה פונה אליי ומדברת אליי סתם ככה, ולא יודע, פשוט קיבלתי מסר מסוים שהיא בעניין שלי.
עכשיו מה שעוד לא סיפרתי זה שאני, בוא נגיד, חסר נסיון בצורה מוחלטת בענייני אהבה ובכלל בקשר אנושי עם המין היפה. בוא נגיד שהפסגה הכי גבוהה שהגעתי אליה היא שיח חסר תכלית עם ילדות פה ושם (על סוגיות לימודיות בבית הספר, לא משהו מעבר).
בשורה התחתונה, אין לי שום עבר עם נשים.
הייתי בעניין של כמה ילדות בעברי הקצר, אבל כל פעם לא אזרתי אומץ אפילו לפתוח בשיח איתן לא לדבר על להפוך למכר בחוג החברתי שלהן, דבר שהביא תמיד איתו תסכול רב ועצב מכמה שאני פאסיבי וחסר עמוד שדרה.
בכל מקרה, במהלך השנה היא דיברה איתי כמה פעמים והיו לי אינספור הזדמנויות לדבר איתה ואף פעם לא ניצלתי אותן.
לקראת סוף שנה, שכבר כמעט ולא באנו לבית הספר מפאת לחץ המגנים והבגרויות, לא ראיתי אותה הרבה מה שהכניס אותי קצת לדיכאון.
יכולתי ממש לספור את הפעמים האחרונות שאני אזכה לראות אותה פנים מול פנים.
עד לפני שבוע הייתי בבאסה מטורפת שלא יצא לי לראות אותה יותר אבל לפני כמה ימים היה איזה מפגש חברתי שאיחד את המעגל החברתי שאני מסתובב בו עם המעגל שלה ועוד כמה אנשים ויצא לי לראות אותה פעם נוספת.
כמו הטיפש הפתטי שאני, חשבתי שהפעם אני אוכל לדבר איתה ולהתקרב אליה מספיק כדי שלפחות נתחבר קצת ואז נוכל להמשיך לדבר בפלאפון ולקבוע להיפגש וכן הלאה והלאה.
לבסוף, ללא הפתעה, נשארתי ב-"comfort zone" ודיברתי עם חברים שלי ולא העזתי אפילו לסובב את המבט לעברה.
בסוף הערב כל אחד הלך לדרכו והרגשתי כאילו קיבלתי סנוקרת לפרצוף שחזרתי הביתה.
עד עכשיו אני בבאסה מטורפת ואני לא מסוגל להוציא אותה מהמחשבות שלי.
אז קודם כל אני רוצה לומר כל הכבוד לשורדים (אם יש כאלה) שצלחו ועברו את תלאות הטקסט שהצבתי להם פה.
הנה השאלה שלי- יש לי אותה בפייסבוק ויש לי את המספר שלה, ושוב אני מציין, אנחנו לא ידידים בכלל, איך אני בכל זאת מתחיל לדבר איתה בלי שזה יראה פתטי לגמרי? אני לא ממש מאמין בשיחות כתובות, אני מעדיף שיחות פנים מול פנים.
האם זה יראה כזה נורא אם אני אשלח לה הודעה בפייסבוק? אם כן, מה לכתוב בדיוק מבלי להיראות נואש?
אני יודע שאני יחסית צעיר והבעיות שלי בטח מתגמדות לבעיות של אחרים אומללים פה, אבל בכל זאת אם תוכלו לעזור לי אני יותר מאשמח.
*נ.ב: סליחה על קיר הטקסט שבניתי פה, הייתי חייב לכתוב את זה.
ציטוט ההודעה
