פגוע מדי. לא יודע מה לעשות.
בהתחלה
היא שלחה הודעה בצ'אט של הפייסבוק. לא הכרנו בכלל. התחלנו לדבר כל הזמן. היא תמיד הייתה זו שיזמה. תמיד התחילה שיחה. ראו שיש לה עניין בי. לא בהכרח עניין של זוגיות, אבל ראו שיש לה עניין בי. אחרי שדיברנו גילינו שאנחנו מאותה עיר. לאחר מכן גילינו שאנחנו גם גרים ממש 5 דקות הליכה אחד מהשנייה. היא החליטה שהיא רוצה לפגוש אותי. נפגשנו. באותו הזמן ידעתי קצת פיקאפ, אבל ממש קצת. לא רציתי ללמוד אף פעם, אבל כן הייתי צופה תקופה מוקדמת יותר בסרטונים של דון ז'ואן, אבל לא באמת לקחתי את הקווים המנחים לתשומת ליבי. לא באמת התעניינתי בהתנשאות פיקאפ.
היא חיבקה אותי הרבה. היא הייתה עם 2 חברות שלה ואני עם חבר אחד. כולם הלכו, אני ליוויתי אותה הביתה. היא חיבקה אותי חיבוק ארוך ואמרה "אתה יודע? ממש כיף לי לחבק אותך". עניתי שגם אני. היא אמרה "אז מתי רואים אותך שוב? לא רוצה רק בפייסבוק". אני אמרתי מתי שתרצי.
אחרי ההתחלה
נדלג על כל הסיפור של הנשיקה והכל, למרות שזה היה די רומנטי וצרוב לי במוח. גם את זה היא יזמה. היא כלכך רצתה אותי. כל הזמן. בקיצור, נהיינו זוג. זה היה ממש מושלם. היינו הרבה ביחד. בשלב מאוד מאוד מוקדם (אפילו מדי) היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי. עכשיו גם אני וגם אתם יודעים שזה היה סתם...גם אז ידעתי שזו לא אהבה וסתם איזה צורך ילדותי שקורה לכל הילדות המתבגרות. עניתי לה שגם אני אוהב אותה. סתם כי לא נעים.
החלה התפתחות
היינו ממש המון ביחד. נפגשנו לעתים ממש קרובות. משהו כמו יומיים כן, יום לא, יומיים כן, יומיים לא...
באיזשהו מקום, אחרי שעברנו הרבה, הרגשתי המון אהבה אליה, התקרבות אליה, קרבה אליה, קשר חזק אליה או איך שלא תקראו לזה...הבעיה היא שפשוט לא ידעתי אם להגדיר את זה "התאהבות". אני חושב שאף אחד לא באמת יודע להגדיר את זה. אבל מאוד מאוד נקשרתי אליה. והייתי רגיל לזה שאנחנו כל יום מדברים ומקווים להיפגש. שאנחנו כל יום אומרים משפטי קוצי מוצי אחד לשני, אומרים שמתגעגעים. התרגלתי לזה שהיא תמיד הייתה מתקשרת אליי ואומרת לי "XXX תרד". באמת שאהבתי בה הכל. הרגשתי כאילו היא הבחורה שאני הכי נמשך אליה מכל הבחורות. הרגשתי שהיא באמת מעוניין בי, וגם באמת אוהבת את התכונות שלי ואת מי שאני.
ההוא
מההתחלה ידעתי שיש לה אקס מפורסם שכזה שהיה איתו וואחד סיפור. מסתבר ש-4 חודשים לפני שהכרתי אותה, היא הייתה במערכת יחסים עם בחור אחר. הקשר שלהם היה כמעט 4 חודשים. התחלתי להגיד לה כל הזמן שאני מקנא. וכל מיני עקיצות מרגיזות של "טוב סליחה שאני לא XXX(השם של האקס שלה)". היא כל הזמן אמרה לי "אני בחרתי בך. רק אתה בראש שלי. האקס שלי הוא סיפור ישן, זה היה ונגמר. עכשיו אני רוצה רק אותך. כן בחרתי בך מבין כולם ואתה באמת מושלם בשבילי". היא באמת אמרה את כל הדברים האלה. היה יום אחד שאני התנהגתי קצת בבאסה בגלל משהו...ולא הייתי הכי שמח. ואז היא התחילה לבכות וירדו לה דמעות והיא אמרה "דיי, אתה לא מבין כמה אני אוהבת אותך, באמת". הרגשתי מדהים, חיבקתי אותה כלכך חזק ואמרתי לה שגם אני. אני הרגשתי כלכך כלכך קרוב...התרגלתי לתשומת הלב הזאת ממנה. היא כל הזמן אמרה לי שאני הרבה יותר טוב ממנו. כל הזמן. כשהיינו חודש ביחד, לכבוד זה נסענו ליום כיף כזה בלונה פארק, ובאופק ראו את הבית של האקס שלה, וגם את פארק הירקון שם היא הייתה מסתובבת איתו. התחלתי להגיד לה כמה אני מקנא, והיא תמיד תמיד הרגיעה אותי ואמרה לי שמספיק לחשוב על זה! שרק אני מושלם בשבילה! שהיא שכחה ממנו! היא גם אמרה עליו, שהוא נהיה ערס כזה, מגעיל. היא אמרה שהוא לא אותו אחד שהיא אהבה. אני אמרתי לה "את תפסיקי לאהוב אותי?" היא אמרה "אם אתה לא תשתנה ותהפוך להיות ערס מגעיל, אני לא אפסיק". אני עניתי "אני אף פעם לא אשתנה, אני תמיד אשאר אותו אחד שאת אוהבת".
הציפיות שהיו לי
כל הזמן הייתי אומר לה "אנחנו נתחתן נכון?" "אנחנו מאוהבים נכון?" "נכון אנחנו נהיה ביחד לנצח?"
היא ענתה על הכל כן. עכשיו.....אני יודע שהיא לא באמת התכוונה שנהיה בטוח לנצח ונתחתן, אבל זו הייתה סתם בדיקה מה מצב העניינים. היא תמיד ענתה בהתלהבות "כן!!!!" ובחיוך עם רגש בעיניים....חשבתי שיש בנינו משהו מיוחד. חשבתי שאנחנו מאוד קרובים אחד אל השנייה. תמיד גם אמרתי לה "מתישהו את תזרקי אותי" והיא אמרה "אין לי סיבה לזרוק אותך. מתי תבין שאני אוהבת אותך?! למה אתה לא יכול לעכל את זה כבר?!"
הפרידה
אחרי חודש וחצי (כן, קצר, אבל עברנו הרבה לטעמי). אני שולח לה בפייסבוק בצחוק לגמרי "את בכלל לא מתייחסת אליי!". והיא ענתה "אין לי זמן היום אפילו לנשום. ניפגש מחר ונדבר". נבהלתי. מה זה נדבר?! שאלתי אם יש משהו מיוחד לדבר עליו. היא כתבה "לא יודעת, פשוט נדבר". משם החלה שיחה ארוכה בצ'אט שבה היא אומרת שהיא לא יודעת מה היא מרגישה...שהיא לא רוצה להיפרד אבל אולי רק הפסקה של שבוע...בקיצור, זה התגלגל, ניסינו הפסקה של שבוע, אבל שברתי את זה, התחלתי לדבר איתה.
לא הצלחתי לעכל את מה שהיא אומרת...היא אומרת שהיא הפסיקה לאהוב אותי. שהיא לא יודעת למה אבל היא כבר לא מרגישה כמו בהתחלה שהיא אהבה אותי. היא גם אמרה "אם זה ירד כלכך מהר אולי זו לא הייתה אהבה...". היא אמרה גם "לא טוב לי". למרות שבכל יציאה שלנו היא תמיד אמרה כמה שטוב לה. ותמיד אמרתי לה "תודה שאת איתי". והיא ענתה "לא, תודה שאתה איתי!". תמיד היא אמרה שאני מושלם. ושטוב לה. ועכשיו היא אומרת שהיא לא מרגישה שהיא אוהבת ושאולי זו לא הייתה אהבה ואולי היא רק סתם הרגישה מאוהבת ?? אני אמרתי לה תקשיבי. בואי נתחיל מההתחלה. כמו שהיה מההתחלה. אמרתי לה שאני חושב שאמרנו את המילים האלה מהר מדי ויותר מדי פעמים, וזה הרס. אמרתי לה בואי נגיד דברים כאלה רק כשבאמת מרגישים. אמרתי לה תני לי עוד צ'אנס אחד...אני אראה לך שלא תצטערי. היא אמרה תן לי עד מחר לחשוב על זה. התשובה הייתה שלילית. שאלתי אותה אם זה מישהו אחר, והיא אמרה "לא, זה לא מישהו אחר. אני פשוט רוצה להיות לבד. לא הולכת להיות לי מערכת יחסים עכשיו. אולי גם אני לא רוצה מערכת יחסים רצינית עכשיו?".
היא אמרה משפטים כמו "נראה לי שזה כבר אבוד..." או "למה לנסות אם ממילא עוד חודש זה יהיה כואב יותר...אני פשוט יודעת שאנחנו בכל מקרה ניפרד עוד מעט". איך היא אומרת כאלה דברים אחרי הדברים ההפוכים לגמרי שהיא אמרה מלפני זה???
ואחרי כמה ימים...אולי שלושה...דיברנו שוב. היא אומרת שהיא אולי חוזרת לאקס שלה. זה שהיא אמרה שהוא סיפור ישן. זה שקינאתי בו. זה שהסתכלתי על התמונות שלה איתו וקנאתי כלכך. לאחר מכן אחד ידיד שלה שדיברתי איתו בדיוק התחיל איתי שיחה. כתבתי לו שהיא רוצה לחזור אליו. והוא אמר לי "הם כבר חזרו"...
עכשיו
כבר כמה שבועות שאני והיא לא דיברנו. ראיתי סטטוס שלה שהיא מתייגת את האקס. שהם יצאו ביחד. אני לא יכול לסבול את ההרגשה של הפספוס. ההרגשה הזאת שאתה לא מבין בכלל למה כל זה קרה. כל מה שיש לה להגיד בנושא זה שהיא מצטערת. אני לא מבין, לא מבין. אני פגוע, כלכך. זה אוכל אותי מבפנים לדעת שהם ככה כל יום נפגשים, ושהיא בטח אומרת לו עליי מה שהיא אמרה לי עליו...היא בטח אומרת לו עליי שאני הייתי סתם מישהו. היא אומרת לו עליי שהייתי סתם בחירה שנייה. אני אמרתי לה בקשר "אם אני בחירה שנייה תודיעי לי עכשיו. כי אם כן, אני לא רוצה להיות חלק מזה". היא אמרה לי אין לך מה לדאוג, אתה לא בחירה שנייה.
קשה לי עם זה שהיא בטח אומרת לו "אני אוהבת רק אותך". יודעים מה היא עוד אמרה לי? היא אמרה ככה: "טוב רוצה לדעת את האמת? כן אני אוהבת את XXX(האקס) מאוד, אפילו יותר מאת עצמי". איך היא יכולה להגיד דברים כאלה שממש לפני כמה ימים היא אמרה דברים אחרים לגמרי??
היא בטח אומרת לו "אני תמיד אהבתי רק אותך. גם כשהייתי איתו".
ואתם יודעים מה הכי הורג אותי?
שאני לא יודע מה לעשות כדי להיות הוא. הזה שמקבל את המקסימום תשומת לב שלה. הזה שעכשיו במקום הראשון אצלה. הזה שהיא מתקשרת אליו, מחבקת אותו, מתנשקת איתו. אתם פיקאפרים. תגידו לי, איך להיות הוא? זה שהיא חזרה אליו? אני צמא ליחס ממנה. מאז שנפרדנו, ומאז שהיא ביקשה הפסקה, אני באמת מרגיש שאני מאוהב בה קשות. אני באמת מרגיש קשור אליה. ואני מאוד מאוד מאוד מתגעגע אליה...תלמדו אותי איך להיות הוא.
יש מקל קסמים כלשהו שיגרום לה לרצות אותי שוב????
נכתב במקור על ידי Iti10
