נהג רוכב על קטנועו בכביש ולפתע נתקל הקטנוע בבור פתוח, הנהג מאבד את שיווי המשקל ומחליק עם הקטנוע. בעיני החוק, המאורע נחשב תאונת דרכים ולכן אם נפגע הנהג, הוא יוכל להגיש תביעה בגין נזק הגוף שנגרם לו (מכוח ביטוח החובה של הקטנוע). אך מה לגבי הנזק לקטנוע ולרכושו של הנהג? האם יש לנהג את מי לתבוע, ואם כן באיזו עילה?

הסיפור שתיארנו בפסקה הראשונה אינו מופרך כמו שחלקכם בוודאי מדמיין ונכון גם לגבי נהג מכונית ולא רק רוכב דו-גלגלי. אז מה עושים? ראשית על הנהג לבדוק מיהו הגוף האחראי על הכביש בו נהג - עירייה, מ.ע.צ, רשות מקומית אחרת וכדומה. החוק והפסיקה קובעים את תחומי האחריות של הרשויות הציבוריות השונות. כך חוק פקודת העיריות (נוסח חדש) קובע בס' 235 את חובותיה של עירייה לדאוג לתחזוקה תקינה של הכבישים.

לאחר שאיתר הנהג את הרשות המתאימה וסמכויותיה, עליו לבדוק האם הפרה הרשות את האחריות. הפסיקה מטילה במקרים רבים אחריות על רשויות ציבוריות, כך לדוגמה קבע מ"מ הנשיא אגרנט כי פקודת העיריות (נוסח חדש) מטילה על עירייה את התפקיד לתקן את הדרכים הציבוריות וכי תפקיד זה הוא תפקיד עיקרי והכרחי. ממשיך השופט אגרנט ואומר בעמוד 305: "נוכח אופיו זה של התפקיד האמור, מחייב ההיגיון לקבוע כי, מקום שקיימים שקע, בור או פגם אחר בכביש הציבורי שבתחומי העירייה, אשר מהווים בכנה למשתמשים בו, תהא העירייה חייבת כלפיהם לנקוט באמצעי זהירות סבירים". בע"א 176/59 עיריית תל אביב-יפו נ' ראש חודש, פ"ד טז 301.

בפסק דין אחר נדון מקרה בו אירע תאונת דרכים בין שתי מכוניות, בין היתר כתוצאה מכתם שמן. שם דובר על כביש באחריות מ.ע.צ. כתם השמן היה ברוחב של כארבעים ס"מ ובאורך של שתי ק"מ. בפסיקתו, קובע השופט יונתן אברהם, כי מ.ע.צ תשפה את הנתבעת בחמישים אחוז: "אין מדובר בדבר של מה בכך אלא במפגע מהותי שמהווה סכנה לציבור רחב של משתמשים בכביש. במפגעים גדולים מסוג זה אין להקל ראש ויש לקבוע נורמה שיהיה בה כדי לגרום לצד ג' להיערך לאיתורם באופן עצמאי ולהסרתם מבעוד מועד ובהקדם". השופט אברהם ממשיך ואומר: "במפגעים גדולים ובולטים מסוג זה צריכה מ.ע.צ להיערך כדי לטפל מיד לאחר גרימתם ולא רק לאחר שנודע לה עליהם בעקבות תאונה. אשר על כן מ.ע.צ חבה חובת זהירות כלפי הנתבעת כמי שהשתמשה בכביש - חובה שהופרה והייתה אחד הגורמים לתאונה". בפס"ד 1408/02 (בימ"ש לתביעות קטנות טבריה) גנון נ' אילון מיום 04.02.2003

עם זאת, יש לציין כי החובות המוטלות על הרשויות אינן חובות מוחלטות. עפ"י הפסיקה אין לעיריות אחריות אבסולוטית והרחובות ומדרכות עיר אינם משטח סטרילי. יש לקחת בחשבון כי התנהגותו של הנהג תשפיע על התשובה לשאלה האם בית המשפט יקבע כי יש לו אשם תורם. למשל, בבר"ע 212/04 (מחוזי ירושלים) מר אברהם יהודיוף נ' עיריית ירושלים מיום 21.09.2004, דובר ברכב שנכנס לבור בכביש ונגרם לו נזק. השופט יוסף שפירא פסק בעניין זה כי יש להכיר באשם תורם של הנהג בשיערו של חמישים אחוז וזאת לאור היכרותו הטובה של המערער את הכביש, ידיעתו על כך שקיימים בו לעיתים בורות ומפגעים ולאור מזג האוויר הגשום ששרר בעת התאונה, על כן היה על המערער לנהוג ביתר זהירות ובייחוד לנהוג במהירות נמוכה באותם קטעים.

יש לזכור כי, גם אם בית המשפט יקבע שהרשות הציבורית הפרה את חובותיה והתרשלה, עדיין יצטרך התובע להוכיח את הנזק שנגרם לו כדי לקבל פיצוי על נזקיו.
במידה ורכבכם נפגע כתוצאה ממפגע בכביש מומלץ:
  • לצלם את המפגע בהקדם האפשרי - בטרם יתוקן
  • לבקש את פרטיהם של עדים
  • לצלם את הנזק לכלי הרכב וללבוש (במקרה של רוכב דו-גלגלי)
  • להזמין דו"ח שמאי לתיקון הנזק או לכל הפחות לבקש מהמוסך הצעת מחיר מסודרת לתיקון הנזק ולשמר את ההצעה ואת קבלות התיקון
  • במידה ונגרם גם נזק גוף לפנות למיון או למרכז רפואי על מנת שניתן יהיה להגיש תביעה גם כנגד ביטוח החובה של הרכב. בנוסף, האישור ישמש כהוכחה לעצם קיום התאונה
  • לפנות לרשות הציבורית במכתב דרישה לפיצוי עוד בטרם הגשת התביעה.
  • במידה והנזק בשווי שאינו עולה על 17,800 שקל (סכום זה משתנה מעת לעת על פי עלויות המדד) ניתן להגיש את תביעה גם לבית משפט לתביעות קטנות. הדיון בבית משפט לתביעות קטנות מתקיים ללא ייצוג של עו"ד, אך מומלץ להתייעץ עם עו"ד לפני הגשת התביעה לגבי סיכוי התביעה ולהיעזר בו לניסוח התביעה. במידה והנזק הינו מעל לסכום זה יש להגיש את התביעה לבית משפט שלום.
  • יצוין כי קביעותיהם של כבוד השופטים בתיקים שאינם בבית המשפט העליון אינן יוצרות הלכה המחייבת את כל השופטים באשר הם.
*קרדיט לmotocar