[מאמר-טרור עלומי]הלב נשבר עם קולו של מוישי
בשבוע שעבר הינו עדים לפיגוע שלא נראה כבר הרבה זמן.
הינו עדים לאיזה רמה אדם מסוגל להגיע, הפיגוע בהודו הוא מה שנקרא ה-11.9 ההודי.
ההודים כבר ידעו פיגועים בעבר, אך לא כמו הפיגוע הזה.
במהלך כל הבלאגן הודיעו בתקשורת הישראלית שישנם בני ערובה בתוך בית חב"ד, אני מאמין שרובנו עצרנו לרגע והתפללנו שבני הערובה הם לא יהודים (אני משתמש במילה הזאת בכוונה ולא במילה ישראלים).
אבל הגרוע מכל נודע בני הערובה הם אכן יהודים.
כולם המשיכו להאמין בתקווה שבסוף כל הכאוס שנוצר אותם בני ערובה ישארו בחיים, למרות שהיגיון הפשוט אומר שזה לא יקרה הלב רוצה שזה כן יקרה ואמונה זה דבר חשוב שאין לוותר עליו באף סיטואציה שהיא.
לבסוף נודע הרע מכל כל בני הערובה נרצחו בדם קר.
הדבר שכמעט וגרם לי לבכות (אני אדם רגיש אך חזק)זה הבכי של הילד שעולמו חרב עליו מבלי שידע או יבין מה קורה מסביבו.
מוישי הוציא את המילה הראשונה וצעק פעם אחר פעם "אמא, אמא".
באותה רגע הרגשה מצמררת, מה שעוד גרם לי להרגיש צמרמורת עמוקה זה הספד שאחד מהאנשים אמר מוישי הוא בן של כלל ישראל, באותו רגע הרגשתי שכל השנאה בינינו לבין עצמנו צריכה להיות בצד, ואנחנו צריכים להתאבל כעם אחד, העם היהודי צריך להראות כמה הוא חזק שהוא מתאחד ביחד, כמו שניצחנו את צבאות ערב ביחד כעם גם פה אנחנו צריכים להשאר מאוחדים.
השבוע קראתי שבני הערובה עונו ונרצחו בדם קר, זה גרם לגופי לקפוא לשנייה ולחשוב כמה רוע יש באנשים שרוצחים אישה בהריון ובעל שכל חטאם היה להיות יהודים (המחבל שנתפס אמר שאחד היעדים היה לפגוע ביהודים)שרצו לפתחו את לבם לכל יהודי אשר חפץ במקום להיות בו בהודו.
התודה הגדולה ביותר שאני יכול להגיד זה למטפלת של הילד סנדרה, שהצליחה לחלץ את הילד הקטן מכל הבלאגן שהתחולל באותו מקום, זה מראה על אומץ לב של בנאדם שבזמן אמת הרגיש מחויבות לשמור על האדם קרוב לליבו.
בפיגוע הזה ראינו כמה דברים:
כמה רעים יכולים להיות בני אדם, איפה המוסר של האדם למען השם?!
ראינו מצד שני גם אומץ לב של בחורה שמוישי היה חשוב לה והוציא אותו בחיים ובשלום ובכך העניקה לו חיים.
ראינו גם כמה העם היהודי יכול להיות מאוחד וחבל שזה קורה רק ברגע משבר, אבל למרות הכל אנחנו צריכים להיות מאוחדים נגד האויב המשותף לכולנו.
דבר אחרון, בהפסד של אביה של רבקה, הוא אמר למה ה' עשה זאת, התשובה היא נסתרות דרכי האל, קטונו מלהבין את דרכי האל.
לסיום, אני רוצה לומר יהי זכרם ברוך של כל נרצחי הפיגוע הם תמיד יזכרו בליבי.
בעיקר מוישי עם עצקתו שצמררה את כל גופי.
יהי זכרם ברוך.
מוישי, הילד שהצליח לשבור את ליבנו עם הבכי והקריאה לאמו.
גופות הנרצחים.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי SaYGoDBaY
