[טור דעה]ירוק, אדום או צהוב? הפוטו פיניש בליגת העל
אין רמה, יש תחרות
אפשר להגיד על הליגה הישראלית הכל: אין רמה, אין איכות, שחקנים לא מקצוענים ועצלנים. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מהליגה הישראלית של עונת 2008/09: יש תחרות ויש עניין. כבר שנים ארוכות שלא היה מצב שכזה בטבלה, כל כך קרוב לסיום העונה. האליפות צפויה להיות מוכרעת בפוטו פיניש מהסרטים והאוהדים יקצצו את הציפורניים עד לשנייה האחרונה של העונה.
אוהדי הכדורגל בישראל צפויים לזכור את העונה הנוכחית כעונה של כדורגל לא גדול, אבל כאחת העונות המותחות ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. כשבמקום הראשון (הפועל ת"א) ובמקום השני (מכבי חיפה) נמצאות 2 קבוצות עם אותו מספר נקודות, וכש-6 נקודות בלבד מאחוריהן נמצאת הדאבליסטית, בית"ר ירושלים, ברור לכולם ששת המחזורים שנותרו עד לסיום הולכים להיות מותחים במיוחד.
כל קבוצה יודעת שכל מעידה שלה, עשויה להרחיק אותה מהתואר הנכסף – תואר האליפות. השאלה היא מי מהקבוצות תדע לעמוד בלחץ בצורה הטובה ביותר, לנצח כמה שיותר משחקים, ובסופו של דבר: לזכות באליפות.
את העונה פתחו כל הקבוצות בצורה מגמגמת, אף אחת לא הרשימה במיוחד והשיגה רצף של ניצחונות. למרות זאת, מכבי חיפה ידעה להתמקם במקום הראשון משלב מוקדם של הליגה ושמרה עליו לאורך זמן, עד המחזור של השבוע האחרון, בוא מעדה ואיפשרה להפועל ת"א להכיר, לראשונה העונה, את המקום הראשון.
לעומת חיפה, הפועל ת"א עשתה בדיוק תהליך הפוך. היא פתחה את העונה בצורה מגמגמת מאוד ורק בסיבוב השני, כשחיפה החלה למעוד, ת"א שיחקה טוב, צברה נקודות, והחלה לסגור ממנה את הפער, עד שנמחק כליל במחזור האחרון(הפועל במקום הראשון בעקבות הפרש שערים עדיף מזה של חיפה).
בית"ר ירושלים, הדאבליסטית, החלה את העונה במינוס 2 נקודות בעקבות התפרעות אוהדיה בסיום העונה שעברה. אם זה לא מספיק, בית"ר גם כלל לא הלהיבה ביכולת והחלה לצבור נקודות בקצב איטי, שלא ממש איפשר לה לדבר על שמירת תואר האליפות. למרות זאת, במהלך העונה הירושלמים השתפרו ונכנסו גם הם לתמונת האליפות העונה.
העונה הכל-כך צמודה הזו הגיעה לאחר עונות רבות בהן האליפות הוכרעה באופן רשמי כ-3 מחזורים לפחות מסיום העונה, אך ברוב הפעמים היא כבר הוכרעה, באופן לא רשמי, הרבה לפני כן. העונה הזו, לעומת זאת, צפויה להיות מוכרעת רק במחזורים האחרונים ממש, ואף סיכוי סביר שהיא תוכרע במחזור האחרון. על אף הרמה הנמוכה בליגה, ספק אם מישהו היה מוותר על סיום עונה כל-כך מותח ומעניין. המתח, הלהט וההתלהבות לקראת סוף העונה לא דומים לאף עונה שהייתה בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות.
מבחינת הלחץ והיכולת לעמוד בו, ניראה שאין עדיפות בולטת לאף אחת משלושת המועמדות (מכבי חיפה, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים). מדובר בשלושה מועדונים מפוארים, עם מסורת, עם ניסיון, מועדונים שמכירים היטב את המעמדים האלו ואת הלחצים שבצמרת. ובכל זאת, צפיפות שכזו בצמרת הגבוהה לא הייתה מזה שנים, ומעניין יהיה לראות כיצד כל קבוצה תתפקד במצב הזה.
אם נבחן את שלושת הקבוצות על פי העליונות בשנים האחרונות, אז בהחלט למכבי חיפה יש את ההצלחה הגדולה ביותר, כשמאז תחילת שנות ה-2000 היא זוכה ב-5 אליפויות (3 ברצף). להפועל יש אליפות אחת בלבד ב-9 השנים האחרונות, ובית"ר היא אלופת השנתיים האחרונות.
אז מי מגיעה לפוטו פיניש במצב הטוב ביותר? למי יש את היתרונות והחסרונות המשמעותיים ביותר? ומהם הסיכויים של כל אחת לזכייה באליפות?
מכבי חיפה
מאמן: אלישע לוי.
אליפויות: 10.
גביעי מדינה: 5.
גביעי טוטו: 4.
ללא ספק, המועדון המפואר ביותר מבין שלושת המועדונים שרצים לאליפות. עם 10 אליפויות, 5 גביעי מדינה ו-4 גביעי טוטו, מועדון מכבי חיפה נחשב לשני בגודלו בישראל מבחינת הישגים, אחרי מכבי ת"א.
האליפות האחרונה של הירוקים הייתה לפני כ-3 שנים. אז הגיעו 2 עונות חלשות של חיפה, שסיימה בהן במקום ה-5, מקום נמוך עבור מועדון הפאר. העונה, הצליח המאמן אלישע לוי, בעונתו הראשונה כמאמן מכבי חיפה, להחזיר אותה לצמרת הגבוהה. לוי מוכיח שההזדמנות שקיבל לאמן קבוצה בכירה, לאחר שנדד בקבוצות קטנות, בהחלט הגיעה לו והוא לקח אותה ב-2 ידיים. בין אם לא יוביל את חיפה לאליפות ובין אם כן, צפוי לוי להמשיך לפחות עונה נוספת כמאמן הקבוצה, עקב שביעות רצונו של הבעלים, יעקב שחר, מתפקודו. אחת מהחלטותיו המוצלחות של לוי הייתה לבנות על יניב קטן ולנסות להחזיר לו את חדוות המשחק, שהיתה כל כך חסרה לו בשנים האחרונות. קטן החזיר לו על כך כבר במחזור הראשון, עם צמד שערים ועם עונה טובה מבחינתו עד עכשיו. אומנם קטן עדיין לא מזכיר את היכולת שלו כשהיה בשיאו והוא עדיין לא חזר להציג את היכולת שהציג לפני היציאה הקצרה לאנגליה, אך התמיכה והאמונה של אלישע לוי בשחקן עשו את שלהם.
יניב קטן. האמונה של אלישע החייתה אותו מחדש.
הירוקים הובילו ברוב הגדול של העונה את הטבלה והציגו בתחילת העונה את הכדורגל הטוב ביותר בארץ, או אם תרצו את הכדורגל הכי פחות גרוע. אם היא תצליח להביא את היכולת שיש לה לידי ביטוי בששת המחזורים האחרונים, האליפות צפויה לחזור אל הכרמל.
למכבי חיפה יש את ההתקפה הטובה בליגה (41 שערים) ואת ההגנה השנייה בטיבה (22 ספיגות). הצד החזק של הירוקים הוא ההתקפה. עם שחקנים כמו יניב קטן, שלומי ארבייטמן, גוסטבו בוקולי, ליאור רפאלוב והחלוץ הזר טאמבינקוסי פאנטיני, אין זה פלא שלחיפה יש את ההתקפה הפורה ביותר. המון כישרון יש בהתקפה החיפאית, כישרון שמאוד יכול לעזור לה בהמשך מאבק האליפות.
על אף היתרון ההתקפי של הירוקים על פניי יריבותיה לצמרת, יש לה בעיה באגפים. למכבי חיפה, בניגוד להפועל ת"א ולבית"ר ירושלים, אין שחקני כנף טבעיים, אין לה שחקן כנף שיודע לעשות את המלאכה כמו מספר שחקנים בהפועל ובבית"ר. אם היא רוצה אליפות, הירוקים של אלישע לוי יצטרכו לדעת להתגבר על זה.
סיכויי הזכייה: 40%.
הפועל ת"א
מאמן: אלי גוטמן.
אליפויות: 7.
גביעי מדינה: 12.
גביעי טוטו: 1.
אם חיפה היא המפוארת ביותר מבין המועמדות לאליפות, הפועל ת"א היא השנייה מביניהן. באופן כללי, נחשבת למועדון ה-3 בגודלו מבחינת הישגיו ותאריו, אחרי מכבי ת"א ומכבי חיפה.
האליפות האחרונה של האדומים הייתה לפני 9 שנים. אין ספק שזהו זמן רב למועדון מפואר, וזה הופך אותה למועדון הרעב ביותר מבין המועמדות. בין לבין, הספיק המועדון ב-9 העונות האחרונות להיות מעורב במאבקים על האליפות, כשהוא נכנע בעיקר למכבי חיפה. מנגד, התל-אביבים היו קרובים לירידת ליגה וניצלו. אם בחיפה מקבל המאמן אלישע לוי קרדיט גדול, בהפועל מגיע קרדיט לא פחות גדול לאלי גוטמן, שלקח את הקבוצה מהתחתית בשנה שעברה, והביא אותה להתמודדות על האליפות בעונה הנוכחית. המאמן הפך לאהוב במיוחד בבלומפילד ובקרב הקהל האדום. ה-בינגו של גוטמן היה ברכישת החלוץ סמואל יבואה. יבואה הוא מלך השערים של הליגה ואחראי ראשי למיקום הקבוצה. גם בהבאתו של דאגלס דה סילבה קלע גוטמן. הבלם הראה תחת גוטמן שגם בצד ההתקפי יש לו מה לתרום ובהחלט חיזק משמעותית את הסגל.
סמואל יבואה (מימין) עם דאגלס דה סילבה. גוטמן קלע ברכש בינגו.
הפועל ת"א ניראת כקבוצה שמחה ביותר מבין שלושת הקבוצות. השחקנים מחוייכים, מפרגנים אחד לשני, היחסים עם הקהל נהדרים, הקבוצה מנצחת ועולה למקום הראשון. הכל ניראה ורוד עבור הפועל בתקופה הזו.
החלק החזק של הקבוצה הוא החלק ההגנתי. לקבוצה יש את מספר הספיגות הנמוך בליגה (20). החלק ההגנתי מונהג ע"י וואליד באדיר, קשר אחורי במקורו שאצל גוטמן עשה הסבה לתפקיד הבלם, תפקיד בו הוא מצטיין העונה. דה סילבה, כשהוא משחק בלם, גם תורם רבות לאיכות ההגנה. כשמדברים על הגנה, אי אפשר שלא להזכיר גם את השוער וינסנט אניימה. השוער מציג יכולת פנטסטית בשער האדומים והביא במו ידיו נקודות רבות לקבוצה. בעונה הבאה הפועל תצטרך כנראה למצוא לו מחליף, שכן אניימה צפויה לעזוב לקבוצה אירופאית.
החלק החלש של הפועל הוא חוליית הקישור, בעיקר הקישור האחורי. לאחר ששי אבוטבול, קשרה האחורי המצטיין של הקבוצה, נפצע וגמר את העונה, החלק ההגנתי של הקישור נפגע. אבוטבול הוסיף הרבה כוח ואגרסיביות במרכז המגרש, דבר שחסר לה במעט כיום. הפועל פחות שולטת במרכז המגרש בלעדיו, ורק במזל הצליחה לנצח במחזור האחרון את הפועל פ"ת, שהיתה טובה ממנה. אם היא תצליח להשכיח את החיסרון של אבוטבול ולא לבנות על המזל, יש לה סיכויים מצוינים לאליפות.
סיכויי הזכייה: 40%.
בית"ר ירושלים
מאמן: ראובן עטר.
אליפויות: 6.
גביעי מדינה: 6.
גביעי טוטו: 1.
מבחינת התארים, המועדון הכי פחות מפואר מבין השלושה, אך בהחלט המועדון השולט בכדורגל הישראלי בתקופה האחרונה.
בית"ר היא אלופת השנתיים האחרונות. יש שיראו בזה חיסרון, שכן אולי בית"ר היא השבעה ביותר מבין הקבוצות, ויש שיראו בזה יתרון, שכן התואר הזה מקנה לבית"ר הרתעה רבה יותר משאר המועמדות. המועדון החליף מאמנים רבים מאז "עידן גאידמק", שהחל לפני 3 שנים. המאמן הנוכחי, ראובן עטר, הוא המאמן השני בעונה יחסית רגועה של גאידמק. בכלל, הבעלים נעלם מהתקשורת מאז שפרץ המשבר הכלכלי ושמועות אומרות כי בשנה הבאה יעזוב. עטר החל את הקדנציה שלו בירושלים בצליעה, כשתחת הדרכתו, הקבוצה מאבדת נקודות רבות בפתיחת העונה. ניראה היה שסיכוי האליפות נגמר לבית"ר, אך עטר ידע לגרום לשחקנים שלו להתעשת, וסיבוב שני טוב של בית"ר החזיר אותה לתמונת האליפות. עם כל השבחים לעטר, האחראי הראשי לחזרה של הקבוצה אל הצמרת הוא החלוץ ברק יצחקי, סגן מלך השערים של הליגה.
ברק יצחקי. האחראי הראשי לחזרה של בית"ר לצמרת.
אצל בית"ר, היתרון על פני שאר המתמודדות הוא הניסיון. יש לה את השחקנים הכי מנוסים והכי מעותרים בכדורגל הישראלי, דוגמת שמעון גרשון, אריק בנאדו ועידן טל. אם השחקנים האלה יתעלו במשחקים שנשארו וידעו לסחוף את הקבוצה אחריהם, יש לבית"ר סיכוי סביר לעשות קאמבק גדול ולקחת אליפות שלישית ברציפות.
החלק החזק של בית"ר הוא ההתקפה שלה, ההתקפה השלישית בטיבה בליגה (39 שערים). קודם לכן צוין ברק יצחקי, המבקיע המצטיין של הקבוצה, אך גם אבירם ברוכיאן (6 כיבושים) ועמית בן שושן (5 כיבושים) תורמים לחלק ההתקפי. בכלל, ההתקפה הבית"רית מורכבת משחקנים מוכשרים במיוחד.
החלק הבעייתי בקבוצה הוא המחסור בקשר הגנתי טבעי. אומנם לדריו פרננדז ולעידן טל יש אופי מעט הגנתי, אך הם אינם קשרים הגנתיים טבעיים. חוץ מהבעיה בסגל, בית"ר גם נמצאת בעמדה הכי פחות טובה לאליפות, נכון לרגע זה. היא מפגרת ב-6 נקודות מהפועל ת"א ומכבי חיפה, שלהן אותו מספר נקודות. אם בית"ר תצליח להתגבר על בעיית הקישור האחורי ובאמת תאמין שאפשר לקחת את האליפות, כשיש עוד 18 נקודות בקופה, אולי היא תוכל לעשות את זה, אך אין ספק שהיא בעלת הסיכויים הכי פחות טובים.
סיכויי הזכייה: 20%.
לסיכום, ניתן לומר כי האליפות תנחת או בכרמל או בת"א, אבל גם בית"ר לא אמרה את המילה האחרונה. המסורת אומרת חיפה, האווירה אומרת ת"א והניסיון אומר בית"ר. ולנו? נשאר רק לחכות ולראות...
בבקשה תגובות,לקח לי המון המון זמן להכין את כל זה!
חשוב לציין שהטור לא נכתב היום וכנראה יש כמה טעויות סטטיסטיות.
ציטוט ההודעה
