[טקסט] משתחרר מכל החרא
כלוא בתוך החדר שלי ומחכה לחנינה,
ההרגשה היא כמו של שיר שחסרה לו מנגינה,
מנסה ליצור לי דרך, אבל היא נהרסת,
כמו יונה שמביאה עלה ובדרכה נדרסת
לא יוצר ת'מיוזיק ממילים, יוצר מרגשות,
מדברים שקרו לי בעבר ומתמונות קשות,
אומר להורים שקר לי הם חושבים שמבחוץ,
האגו היה נפוח, דרכו עליי והוא מחוץ,
הדמעות זורמות כמו המילים שיוצאות בקצב,
איבדתי את רוב הרגשות ובעיקר נשאר לי עצב,
לא אוכל ולא שותה כי אני מלא, באכזבה,
שממלאת את המקום של אהבה וגאווה,
יש הרגשה של דיכאון, חוסר הבנה והיגיון,
הרגשה שאתה יודע ת'תשובה ולא את דרך הפיתרון,
המייק מקשיב לי תמיד, יותר מכל אדם אחר,
וכל דבר שאני מדבר אליו הוא תמיד זוכר,
אני לא סתם מזיין ת'מוח, אני משתחרר מכל החרא,
החברים אומרים שהפיתרון לזה הוא פרפקט ג'רה,
רוצה לעשות דבר משמעותי ואין לזה שום משמעות,
פספסתי את האוטובוס להצלחה ושחכתי את המהות,
זו פריקה של החיים שלי, של מה שקרה ומה שקורה,
מה שזה שבשמיים בחר לי כוס אמא שך הבורא,
אני יקבל על זה איזה עונש? קיבלתי מספיק עונשים,
חוץ ממך, מההורים שלי ומהעולם אין את מי להאשים.
נכתב במקור על ידי SaYGoDBaY
ציטוט ההודעה
