[טקסט] משתחרר מכל החרא (המחודש)
כלוא בתוך החדר שלי ומחכה לחנינה,
ההרגשה היא כמו של שיר שחסרה לו מנגינה,
מנסה ליצור לי דרך, אבל היא נהרסת,
כמו יונה שמביאה עלה ובדרכה נדרסת
לא יוצר ת'מיוזיק ממילים, יוצר מרגשות,
מדברים שקרו לי בעבר ומתמונות קשות,
אומר להורים שקר לי הם חושבים שמבחוץ,
האגו היה נפוח, דרכו עליי עכשיו הוא מחוץ,
הדמעות זורמות כמו המילים שיוצאות בקצב,
איבדתי ת'רגשות ובעיקר נשאר לי עצב,
לא אוכל ולא שותה כי אני מלא, באכזבה,
שממלאת את המקום של אהבה וגאווה,
קטע מעבר:
שנייה אחרי שנייה האור שלי דועך,
כי הכאב גודל ואותי הוא מועך,
פזמון:
חושב לפני מילה והמילה כבר לא נחשבת,
אני יעמוד בכל דבר גם אם יכריחו אותי לשבת,
נזרקתי למים הקרים בדיוק בשיא החורף,
אנשים רבים שעזרתי להם הפנו אליי ת'עורף,
כל החיים עשיתי דברים שלא עזרו לי בדבר,
יותר אני לא אדם נורמאלי כי נמחק לי העבר,
ואדם ללא עבר ללא ספק אין לו עתיד,
אז נמאס לי כבר לרמוז ואני פשוט יגיד.
כל כך הרבה שתיקות גרמו לי כבר לחנק,
דבר שהתחיל מפצע קטן והתפתח לנמק,
תמיד הייתי אדם סקרן שתמיד רצה לדעת,
הייתי אדם? נהפכתי נחש, אכלתי מפרי הדעת,
את לא תדעי, את לא יודעת, מה עובר עליי,
זה לא גיל ההתבגרות, זה עודף בגרות אולי,
פעם היו דורכים עליי, היום האקדח שלי נדרך,
כי את העלבון והקללות להפסיק אני מוכרח,
מרגיש בסערת רגשות שמתגלה בתור סופה,
לא מצליח לעבור כי אין שום דרך עקיפה,
האפלה השתלטה עליי האור לא הספיק להכנס,
מרגיש כמת אבל אני חי, זה נראה לכם כמו נס?
קטע מעבר:
שנייה אחרי שנייה האור שלי דועך,
כי הכאב גודל ואותי הוא מועך,
פזמון:
חושב לפני מילה והמילה כבר לא נחשבת,
אני יעמוד בכל דבר גם אם יכריחו אותי לשבת,
נזרקתי למים הקרים בדיוק בשיא החורף,
אנשים רבים שעזרתי להם הפנו אליי ת'עורף,
כל החיים עשיתי דברים שלא עזרו לי בדבר,
יותר אני לא אדם נורמאלי כי נמחק לי העבר,
ואדם ללא עבר ללא ספק אין לו עתיד,
אז נמאס לי כבר לרמוז לכם ואני פשוט יגיד.
יאללה ! עוד כמה ימים אני קונה מייק טוב
נכתב במקור על ידי SaYGoDBaY
ציטוט ההודעה
