בחור אחד קנה לעצמו הארלי דווידסון מלא בניקלים וכרומים מבריקים. הוא שאל את המוכר: "מה לעשות בכדי לשמור על כל הנוצצים האלה מפני חלודה?"
ענה לו המוכר: "בכל פעם שיש גשם, תמרח אותם בווזלין". הבחור שמע בעצתו בקפידה.
יום אחד פגש נערה נחמדה והם החלו לצאת בקביעות. לאחר כחודש אמרה לו הנערה: "אני רוצה להזמין אותך לארוחה חגיגית אצלנו בבית, המשפחה רוצה להכיר אותך." הבחור הסכים ונקבע המועד.
באותו ערב בזמן שרכבו על האופנוע לכוון הבית, אמרה לו הבחורה: "תשמע, אצלנו בבית יש מנהג כזה משונה, מי שאומר את המילה הראשונה אחרי האוכל, רוחץ את כל הכלים!"
כשנכנסו הביתה, הופתע ההארליסט, כ- 80 אורחים חיכו לו לסעודה, כולם רוצים להכיר אותך אמרה הבחורה. לאחר שיחת הכרות קצרה, ניגשו לשולחן לאכול.
ברגע שגמרו לאכול, נפלה דממת קבר על המסובים. שקט מצמרר, אף אחד לא מדבר.
כך ישבו כשעתיים ואף אחד לא פוצה פה ומצפצף. להארליסט שלנו נמאס, הוא קם, מזיז את הכלים ומפנה מקום על השולחן, לוקח את הבחורה, משכיב אותה על השולחן ודופק אותה לעיני כל הנוכחים. שקט, דממה, אף אחד לא מוציא הגה.
הוא מחכה עוד חצי שעה וכעת הוא לוקח את אימה של הבחורה, משכיב אותה על השולחן ועושה לה את אותו הדבר. ועדיין דממת מוות.
פתאום החל לרדת גשם. ההארליסט מוציא את הווזלין מהכיס, באותו הרגע קם האבא ואומר: "אני נכנע! אני הולך לשטוף את הכלים".
מה גילו הנשים בעקבות הגילויים של הגברים:
הגבר גילה את הנשק והמציא את הצייד.
האישה גילתה את הצייד והמציאה את הפרווה.
הגבר גילה את הצבע והמציא את הגוונים.
האישה גילתה את הגוונים והמציאה את האיפור.
הגבר גילה את המילה והמציא את השיחה.
האישה גילתה את השיחה והמציאה את הרכילות.
הגבר גילה את ההימורים והמציא את הקלפים.
האישה גילתה את הקלפים והמציאה את הכישוף.
הגבר גילה את החקלאות והמציא את האוכל.
האישה גילתה את האוכל והמציאה את הדיאטה.
הגבר גילה את הידידות והמציא את האהבה.
האישה גילתה את האהבה והמציאה את הנישואין.
הגבר גילה את הנשים והמציא את הסקס.
האישה גילתה את הסקס והמציאה את כאבי הראש.
הגבר גילה את המסחר והמציא את הכסף.
האישה גילתה את הכסף וכאן הרגע בו הכל התמוטט.
כשאלוהים ברא את הפרד הוא אמר לו, "אתה תהיה פרד. אתה תעבוד באופן קבוע מהזריחה ועד השקיעה ותשא מטענים כבדים על גבך. אתה תאכל דשא ותהיה חסר אינטלגנציה. אתה תחיה 50 שנה!"
הפרד ענה, "לחיות 50 שנה כאלה זה יותר מדי. בבקשה תן לי לחיות לא יותר מ 20 שנה."
אלוהים נענה לבקשתו וכך היה.
כשאלוהים ברא את הכלב הוא אמר לו, "אתה תהיה חיה ערנית שתשמור על ביתו של האדם, ותהיה חברו הטוב ביותר. אתה תאכל את שאריות המזון שלו ותחיה 25 שנה!"
הכלב ענה, "לחיות כמו כלב בצורה כזו במשך 25 שנה זה יותר מדי. תן לי לא יותר מ 10 שנה."
אלוהים נענה לבקשתו וכך היה.
כשאלוהים ברא את הקוף הוא אמר לו, "אתה תהיה הקוף. אתה תנתר מעץ לעץ כמו אידיוט, תוציא צלילים מצחיקים מהפה שלך ותעשה מעצמך צחוק. ואתה תחיה 20 שנה!"
הקוף ענה, "לחיות כמו ליצן במשך 20 שנה זה יותר מדי. אל תיתן לי יותר מ 10 שנה."
אלוהים נענה לבקשתו וכך היה.
לבסוף כשאלוהים ברא את האדם הוא אמר לו, "אתה אדם, הישות הרציונאלית היחידה שתלך על הארץ. אתה תנצל את האינטלגנציה שלך כדי לשלוט בכל החיות. אתה תמשול על הארץ ותחיה 20 שנה!"
האדם ענה, "להיות אדם רק למשך 20 שנה זה לא מספיק. בבקשה תן לי גם את ה 20 שנה שעליהם ויתר הפרד, את ה 15 שנה שעליהם ויתר הכלב וה 10 שנה עליהם ויתר הקוף."
אלוהים נענה לבקשתו וכך היה.
ומאז חי האדם בצורה הבאה:
הוא חי 20 שנה כאדם - כמו שאלוהים הקצה לו בבריאתו.
אחרי זה הוא מתחתן וחי עוד 20 שנה כמו פרד - סוחב דברים כבדים על הגב שלו מזריחה ועד שקיעה.
בתום התקופה הזו הוא יולד ילדים וחי 15 שנה כמו כלב - שומר על הבית ואוכל את שאריות המזון אחרי ילדיו.
ולבסוף בזקנתו הוא חיי 10 שנה כמו קוף - מתנהג כמו אידיוט כדי לשעשע את נכדיו.
נציגת שירות לקוחות, נציג מכירות וסמנכ"ל של מחלקת עסקים בעיר הגדולה. טיילו דרך פארק בדרך להפסקת הצהריים שלהם ומצאו מנורת שמן עתיקה.
הם שפשפו אותה כשלפתע הופיע שד במעטה עשן.
השד אמר: "בדרך כלל אני מעניק 3 משאלות, לכן אעניק משאלה אחת לכל אחד מיכם".
"אני קודם, אני קודם!!" אמרה נציגת שירות הלקוחות.
"מה משאלתך?" שאל השד.
"אני רוצה להיות באיי הבהאמה, לשוט בסירת מירוץ, לעשות חיים ובלי לעשות חשבון לעולם!"
- פוף! עוד לפני שהספיקה נציגת השירות לסיים את דבריה, נשלחה לשם לעיניהם הנדהמות של חבריה.
"אני עכשיו, אני עכשיו!" אמר נציג המכירות.
"מה משאלתך?" שאל השד.
"אני רוצה להיות בהוואי, לנוח על החוף עם מסז`יסטית פרטית, ולשתות ללא סוף פינקולדה יחד עם אהבת חיי" .
פוף! הוא נשלח לשם מייד.
"עכשיו תורך" אמר השד לסמנכ"ל וזה אמר: "משעמם לי לבד הלוואי שהם היו כאן !!!"
אדם נכנס לסופרמרקט, פנה למחלקת הירקות וביקש מן הנער שעבד שם חצי ראש חסה.
הנער הסביר לו כי לא ניתן למכור חצי ראש חסה, אך מכיוון שהאיש התעקש הלך לקופה הראשית כדי לדווח על כך למנהלת הסופרמרקט.
"יש פה איזה מפגר שמתעקש לקנות חצי ראש חסה", אמר הנער למנהלת, כשלפתע הבחין שהאיש הלך בעקבותיו, ועומד חצי מטר מאחוריו.
מיד הוסיף הנער: "והאיש הנחמד שעומד מאחוריי הסכים ברוב טובו לקנות את החצי השני".
המנהלת חייכה, אישרה לנער למכור לאיש חצי ראש חסה, והוא הלך לדרכו.
בסוף היום קראה המנהלת לנער, שיבחה אותו על פיקחותו ועל התושייה שגילה, וסיפרה לו שהיא רואה בו מועמד לקידום משמעותי אם ימשיך כך.
- "מאיפה אתה במקור?", שאלה.
- "מבאר שבע", ענה.
- "ולמה עזבת את באר שבע?"
- "כי יש שם רק זונות ושחקני כדורגל"
- "באמת?", אמרה בכעס, "אני מבאר שבע"
- "מה את אומרת", ענה, "באיזו קבוצה שיחקת?"
ארבעה גברים נפגשים בבאר ומשוחחים ביניהם. אחד הגברים קם והולך לשירותים, ושלושת האחרים מספרים על הילדים שלהם. אומר הראשון: "כל כך דאגתי שהבן שלי יהיה לא-יוצלח. הוא התחיל בתור שוטף מכוניות בסוכנות רכב אחת. אבל מסתבר שהוא קיבל הזדמנות להוכיח את עצמו, מינו אותו לתפקיד איש מכירות, והוא מכר כל כך הרבה מכוניות עד שהוא קנה את הסוכנות. למעשה הוא כל כך עשיר, שרק לאחרונה הוא קנה לחבר הכי טוב שלו מכונית מרצדס חדשה כמתנת יום הולדת.. "
אמר הגבר השני: "גם אני דאגתי מאד לבן שלי. הוא התחיל בעבודת נקיון, לגרוף עלים יבשים עבור חברת מקרקעין ונכסי דלא ניידי, אבל נתנו לו הזדמנות, הוא הפך להיות סוכן מכירות שמרוויח עמלות. הוא כל כך הצליח, עד שקנה את החברה.. הוא עד כדי כך מצליח ועשיר שהוא נתן לחבר טוב שלו בית מתנה ליום הולדתו!"
"כן, כן, אני שומע אתכם.." פתח ואמר הגבר השלישי. "הבן שלי התחיל כמטאטא רצפות אצל סוכן בורסה. אבל שיחק לו קלף, עשו ממנו ברוקר, הוא כל כך הצליח שעכשיו הוא הבעלים של כל הסוכנות.. בעצם, הוא כל כך עשיר שרק לפני כמה זמן הוא נתן לחבר טוב שלו מיליון דולר במתנה לכבוד יום ההולדת שלו.."
בשלב זה חזר הגבר הרביעי שהלך לשירותים. "אנחנו מספרים כאן על כמה הילדים שלנו מוצלחים" הסבירו לו שלושת הגברים האחרים. והוא אמר: " האמת, שאני קצת נבוך להודות, אבל הבן שלי הוא ממש אכזבה ענקית. הוא התחיל כעובד במספרה, בעצם הוא עדיין ספר אחרי 15 שנות עבודה.. למעשה, רק לאחרונה גיליתי שהוא הומוסקסואל, ויש לו לא רק חבר אחד אלא כמה.. אבל מה אגיד לכם, אני מנסה להסתכל על זה מן הצד החיובי. החברים שלו נתנו לו ליום הולדתו האחרון מכונית מרצדס חדשה, בית חדש, וגם מיליון דולר במזומן..."
איש אחד הולך ברחוב ורואה חנות חדשה חושב לעצמו מעניין מה יש בפנים, מיד כשהוא נכנס לחנות, פוגש אותו בפתח המוכר ואומר: "שלום, תודה שבאת אלינו, מה תרצה לקנות"?
הקונה אומר: "אני צריך כפפות".
המוכר: "מצביע ואומר לו תלך בבקשה למחלקה שם".
הקונה מגיע ואומר: "שלום, אני צריך בבקשה כפפות".
המוכר: "כפפות לקיץ או לחורף"?
הקונה: "לחורף".
המוכר: "זה במחלקה ממול".
הקונה הולך למחלקה ואומר : "שלום, אני צריך כפפות".
המוכר: "כפפות עור או שלא"?
הקונה: "עור".
המוכר: "אז אתה צריך ללכת למחלקה ההיא".
הקונה לא מבין אבל עובר למחלקה הבאה.
"שלום אני צריך כפפות חורף מעור"
המוכר: "עם צמר אמיתי או סינטטי"?
הקונה: "עם צמר אמיתי, בודאי".
המוכר: "אתה צריך ללכת למחלקה שממול".
הקונה מתעצבן אבל הולך בשקט. במחלקה הבאה אומר בקול רם: "אני צריך כפפות חורף מעור, עם צמר אמיתי".
המוכר: "אתה רוצה כפפות עם גומי או סוגר"?
קונה: "עם סוגר".
המוכר: "בסדר, תמתח בקשה את ידיך ותפרוש את האצבעות".
הקונה: "בבקשה" (מותח את ידי! ו ! קדימה ופורש את אצבעותיו).
המוכר מצביע ואומר: "אתה צריך למחלקה ההיא".
הקונה: "מה אתם מסתלבטים עלי? תנו לי כפפות ואני הולך מפה".
המוכר: "אל תלחץ, אנחנו רק רוצים לתת לך בדיוק מה שאתה מחפש כך שתצא מרוצה מקנייתך. את הכפפות אתה צריך בשביל המעיל הזה שאתה לובש"?
הקונה בעצבים: "כן!" וממשיך ללכת למחלקה הבאה.
הוא מגיע למחלקה וצועק על המוכר: "אני רוצה כפפות חורף מעור, עם צמר אמיתי וסוגר, לידיים שלי, ולמעיל שאני לובש!!!".
המוכר: "אתה רוצה סוגר כפתור, או רוכסן"?
הקונה (בגבול ההיסטריה "כפתור".
המוכר: "תפנה למוכר ההוא".
באותו הרגע נפתחות הדלתות ולחנות נכנס גבר שמחזיק בידיים אסלה שנתלשה מהריצפה כשבצדדיה עדיין יש חתיכות מרצפות מהריצפה, ניגש למוכר ואומר לו: "זאת האסלה שיש לי, זה סוג המרצפות שיש לי באמבטיה, את התחת שלי הראיתי לכם כבר אתמול, תנו לי סוף סוף נייר טואלט!!!"






ציטוט ההודעה

:Boxing: 

