שאלה קצת מטומטמת אבל יש דרך להתגבר על זה?
שאלה קצת מטומטמת אבל יש דרך להתגבר על זה?
|
|
שיראל? חחח אממ..
את יכולה קצת לפרט יותר ? כי ככה סתם אני לא יודע בדיוק מה לאמר לך..
אם אני לא טועה.. זה הבעיה הנפוצה שאת מכירה איזה מוכר חמוד בקאסטרו ואת לא יודעת איך לדבר איתו?
נסי לחייך ולצחוק בקולניות בשיחה שלכם - זה משחרר מאוד
נגיד: "אתה יכול להראות לי איפה יש עוד מכנסיים בשבילי כאלה חמודות?"
"בטח בשמחה"..
"חחחחחחח , תודה, כמה זמן אתה עובד כאן. . ?"
ואם הוא זורם - תאמיני לי הוא ייזרום חחחחחח
חחחח להכיר בנים כרגע זה לא מעניין
זה קשור לניתוח, פשוט לא רציתי לרשום את זה כדי שלא כולם ישאלו "איזה ניתוח?" עוד פעם
אני צריכה לדבר עם פסיכולוגית, היא זאת שתאשר לי תניתוח
הלכתי פעם ראשונה שיתפתי איתה קצת פעולה, היא לא שאלה הרבה שאלות, היא יותר הסבירה על הניתוח ועל המצב הנפשי אחרי הניתוח
והיום עוד פעם הלכתי ולא שיתפתי איתה פעולה, בלי האישור שלה אני לא יעבור ניתוח
אבל בכללי אני מתביישת לדבר עם בנאדם שאני לא מכירה פנים מול פנים ועוד עליי
נערך לאחרונה על ידי - Shirel -; 22-06-2008 בשעה 14:07.
מה יש לך להתבייש ממנה
שמעי היא פסיכולוגית היא מבינה עיניין
היו אצלה הרבה לקוחות, שהיו להם [ואני בטוח] בעיות הרבה יותר קשות מהניתוח שלך בלי לזלזל או לפגוע בכבודך חלילה.
אבל תחשבי על זה טיפה..
למה שאני אתבייש ממנה?
אין כאן שום אלמנט של בושה
אני צריכה ואפיחלו חייבת לשתף אותה
ככל שאני ארבה בדברים שאני משתפת איתה ככה יהיה הרה יותר קל לה, ובכך היא תעזור לי בצורה הכי קלה שאפשר
כשאת פורשת את הקלפים על השולחן וכמה שיותר קלפים, יותר קל לפסיכולוגית שלך להבין אותך ,לקבל רקע כללי לאמוד מידות התחשבות בך ובניתוח וכך לייעץ לך הכי טוב מה לעשות ואיך.
בואי אליה בפגישה הבאה בצורה הזאת, ותרווי הרבה נחת ממנה.
כמו שאמרת היא מבינה עיניין והיא יותר מידי מבינה, היא ידע שאני בדיכאון בטיפול הראשון
הייתי בשווווק שהיא דיברה איתי על כדורים נגד דיכאון
שהיא שאלה תשאלה שגרמה לי להפסיק לשתף איתה פעולה עבר לי בראש "מה אכפת לך, תני כבר תאישור ונגמור עם זה"
אם זה היה רק 3 פגישות אפילו 7 פגישות לפני הניתוח הייתי משתפת איתה פעולה, כי אני רוצה לגמור עם הניתוח הזה
אני רוצה לעבור כבר החודש אפילו חודשיים תניתוח אחר-כך לא יהיה אכפת לי לבוא ולדבר איתה
כי אני יודעת שאני יצטרך תעזרה שלה, זה מרגיש כמו בזבוז זמן
ועשיתי תפדיחה לעצמי בזה שלא שיתפתי איתה פעולה, אז כרגע לא מתוכנן בכלל עוד פגישה
בגלל זה שאלתי אם יש דרך להתגבר על חוסר ביטחון מול אנשים שאני לא מכירה
נערך לאחרונה על ידי - Shirel -; 22-06-2008 בשעה 14:51.
כל אחד והדרך שלו ...
ולא רק בלהתגבר על משהוא..
אני לדוגמא מתגבר על הבעיה שלך בלמצוא דברים משותפים בין שתינו - חייב להיות!
פשוט חייב..
שנינו מאותו בית ספר מאותה עיר מאותו ארגון, מציד אפילו "שנינו יהודים" ..
אבל חייב להיות משהוא שייפתח את השיחה, ולעשה יארגן עוד פגישות עם אותו בהנאדם כמון אם אני מוצא עיניין..
אבל כמו שהפסיכולוגית טוענת והיא טוענת יפה
זה לא רק לתת את האישור לניתוח.... כנראה שמדובר בניתוח שאם היא תגלה שאת לא עומדת בקריטריונים מבחינה נפישת - לטובתך לא ייעשו את הניתוח הזה ... זה כמו "אוף יאללה שהטסטר הזה יעביר אותי ת'טסט וגמרנו עיניין"
אבל אם הוא מצא לנכון שאני לא נוהג כשורה? ..
אם הוא מצא לנכון שאני לא עשיתי את הנהיגה שלי במלואה כמו שצריך?..
כדת וכדין - הוא לא ייתן לי רישיון ויודעת מה ? - אני אפילו הסכמתי איתו בטסט הראשון על זה שהוא לא העביר אותי..
תכלס מגיע לי..
כאילו - לא היה מגיע לי לעבור ע"פ הטסט הראשון..
השני היה בסט..
ובגלל זה העבירו אותי..
אל תתרגשי ואל תתביישי - הפסיכולוגית סך הכל רוצה לבדוק בדיקות נפשיות שיוכיחו לה ולעצמך שאת יכולה לעבור את הניתוחח הזה מבלי פגיעות נפשיות לאחריו..
מה את רוצה שהיא תאשר את הניתוח ואחרי הניתוח יהיו לך בעיות?..
את ואמא שלך תקללו אותה כל החיים שלכן.. וחבל.
זה העבודה שלה ואין מה לעשות..
ואת, את צריכה לשתף איתה פעולה.
תפתחי משתמש במקושרים או כל אתר בסגנון,תתחילי לשלוח למישהו שהוא לא מהעיר שלך הודעה פרטית,תגיבי לו לתמונות קצת...הקיצר תתחילי איתו
ככה תעשי עם עוד כמה אנשים,תראי איך הם זורמים כמו גדולים,אפילו אם הם לא פנויים לקשר.
תתחילי לדבר איתם גם במסנג'ר ואולי אחרי כמה זמן את תעברי לדבר אפילו בפלאפון
תלכי לתחנת אוטובוס תשאלי אנשים מתי מגיע קו מסויים
תלכי למוכרת בחנות בגדים ותגיד לה שתמליץ לך על חולצה מגניבה ליציאות ותתחילי איתה שיחה
תדברי יותר עם ידידים שלך
כשאת לא בעיר (ככה שאין מצב שתראי את אותו בחור שוב ) תתחילי עם מישהו
משם תתקדמי הלאה ותראי שיעבור לך,בהצלחה =]
יש משהו במה שאתה אומר בקשר לטסט
אם אני יעבור תניתוח ויגע למצב נפשי גרוע הבנאדם היחיד שיהיה אשם זאת אני, לא היא כי אני זאת שמתעקשת לעבור תניתוח בלי הטיפולים שלה, למרות שאין מצב שאני יעבור תניתוח עם אני לא ישתף איתה פעולה
ולמצוא משהו בשותף ביני לבינה אני לא יכולה
כי היא לא מספרת עליה דברים, אני רק יודעת איך קוראים לה
להכיר אנשים מאינטרנט ולהתכתב איתם אני לא מתביישת
זה כמו שאני עכשיו מתכתבת איתך..
אבל שזה פנים מול פנים ואני לא מכירה תבנאדם והוא שואל שאלה אישית עליי, אפשר להגיד שאני שוכחת איך מדברים, כי אין לי ביטחון, אני לא מצליחה לבטא את עצמי.
הדרך היחידה לקבל ביטחון היא לעשות את מה שאת פוחדת ממנו
אם את פוחדת לדבר עם זרים - תכריחי את עצמך לדבר איתם ובסופו של דבר יהיה לך קל כבר
תזרמי פשוט