אני בן 16
טוב.. אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל..
מאז שהייתי קטן הייתי עוזר ועובד בבית הרבה ועושה הרבה דברים, מגיל 5 התחלתי לעשות עבודות בית..
להוריד ולתלות כביסה, לעשות כלים, לעשות ספונג'ה, לטאטות, לנקות, לסדר, לקפל בגדים, מגיל 4 כבר התקלחתי לבד..
אבל תמיד הייתי חוטף מכות.. מאמא, מהאח הגדול, מאבא לפעמים..
אז היום החלטתי משהו.. אני יתחיל מההתחלה..
היום בבוקר אני קם ב- 8 בבוקר בגלל רעש בחוץ וכולם היו כבר ערים.. ואני הייתי מת מעייפות כי יום לפני חזרתי ב -4 בלילה הביתה..
אז אמא שלי החליטה פתאום שצריך לנקות את הבית.. פתאום לנקות את הבית..
טוב אז סבבה.. ננקה.. ואני מותש וממש עייף.
אז אני מתחיל לנקות את הבית והכל.. ואחותי הקטנה שקטנה ממני ב - 6 שנים בבית ספר.. אז אח שלי הגדול יותר ב -3 שנים בן 19 גם עזר..
אז אני עוזר בבית מנקה אותו יסודי.. מנקה אבק, שואב ת'חדרים, מנקה ת'רהיטים, עושה כלים וכביסה.. אז אחרי איזה 3 שעות על הרגליים שאני עייף ומותש כבר מהלילה ולא אכלתי עדיין כלום אני שוכב על המיטה שלי בחדר לכמה שניות ואז אמא שלי נכנסה לחדר והתחילה לצעוק עליי שאני לא עוזר והתנהגה כמו מטורפת!!
אז אני צועק עליה שאין לי כוח אליה ושתעזוב אותי כבר ואז היא צועקת עליי להמשיך לסדר אז אמרתי שאני לא רוצה אז היא הרימה עליי מגב והתחילה לתת לי מכות איתו בגב ואז בפרצוף ואז היא אמרה לי להמשיך לסדר.. ואני המשכתי .. כאילו לא הזיז לי .. עכשיו יש לי שיטפי דם על הגב ופנס גדול על הפרצוף
אז אני המשכתי לסדר והכל.. ועכשיו בערב אני רואה טלוויזיה ופתאום היא באה ואומרת לי להנמיך אז אני ניסיתי להנמיך וזה לא עבד אז היא אומרת לי שאני יביא לה אז אני אומר שזה לא עובד אז אני מנסה ללחוץ עוד והיא אומרת להביא לה ואני אומר שזה לא עובד שוב ואז היא מתעצבנת ומתחילה לעקם לי את היד ושורטת אותי ומנסה להביא לי מכות אז אני עוזב ת'שלט ומביא לה וצועק עליה מה את מטורפת? היא אומרת שאני מטומטם ומתחילה לקלל אותי ולחקות אותי כאילו שאני דביל.. ולאבא שלי לא אכפת .. הוא לא שם זין..
כל מה שאמא שלי אומרת זה בסדר לו.. כאילו היא לובשת את המכנסיים בבית..
ואנחנו נחשבים משפחה בלי הרבה כסף.. יש לנו מספיק כסף אבל ההורים מתקמצנים על כל דבר קטן.. אפילו אם זה חצי שקל..
ותמיד מחפשים לקנות את הדברים הכי זולים ..
חלק מהבגדים שלי קרועים והרוסים, חלק קטנים עליי.. ולא קנו לי בגדים כבר מלא זמן.. ואני לובש את מה שקטן על אח שלי בעיקר.. אפילו את התחתונים שהיו לו!
ואני פשוט מתוסכל.. וזה כבר שנים ככה.. אני חוטף מכולם מכות ולא יכול להחזיר.. אח שלי הוא בנ'אדם ממש חזק אמא שלי היא אמא שלי ואבא שלי הוא אבא שלי.. אבל גם אמא שלי מרביצה לאחותי הקטנה וגם לאח הגדול שלי...
לפני כמה ימים היא התעצבנה על אח שלי אז היא הביאה מטרייה והורידה את הכיסוי שלי והתחילה לתת מכות לאח שלי עם זה.. וכל הגב שלו נפצע משריטות וחבלות.. והוא יכול ללכת מהבית כי יש לו מקום להיות.. הוא בקושי בבית כבר.. ואני משתגע בבית ואני מנסה לצאת החוצה כמה שיותר ואני כמו ילד רחוב כזה אני פשוט מפחד להיות בבית למקרה שאמא שלי תשתגע עוד פעם אז אני מנסה לדבר כמה שפחות ולעשות כמה שיותר שלא יהיו טענות אליי..
וגם אני לא בנ'אדם מוצלח, אני גם לא חכם, גם לא מוכשר, גם לא יפה, יותר מדי רזה(נראה כמו אנורקס) ואני לא חושב שאם בכלל אני ימות למשהו יהיה אכפת .. כבר מלא פעמים קבלתי מכות מההורים עד שהיו לי סימנים כחולים וגם כשהייתי בן 4 הייתי חוטף מכות על כל דבר...
אני יודע שאני יותר חזק מאבא שלי ומאמא שלי ואני רוצה להרוג אותם אבל הם ההורים שלי בכל זאת.. ואני לא יכול לעשות את זה.. כי אני חייב לאכול משהו ושיהיה לי מקום לגור בו..
אז אני לא יכול לגעת בהם..
וגם הבית שלנו יחסית למספר האנשים בבית (5) מאוד קטן.. אני ואח שלי ישנים באותו חדר, יש מטבח שמתחבר עם הסלון, חדר הורים וחדר פצפון לאחותי.. יש לי מחשב ודברים שיש לרוב הנערים בגיל שלי, אמא שלי לפעמים יכולה להיות אישה נחמד ולפעמים להיות מטורפת ומפלצת אני כבר לא רוצה לדבר איתה ולא לנשק אותה ולא לחבק אותה.. חסרה לי אהבה ואני מרגיש שהלב שלי ריק.. לפני שבוע וחצי חברה שלי עזבה אותי ואמרה לי שזה לא זה ..
אני פשוט מיואש..
בית ספר הוא כמו מקום מילוט בשבילי אני משתדל להיות בבית ספר הרבה ולא מבריז לא כדי ללמוד כדי להיות עם חברים שלי, התחלתי לשתות ולעשן נרגילה כדי להרגיש טוב אבל זה לא ממש עוזר לי, אני כבר רוצה להתאבד אני מרגיש כל היום כאב ראש, יש לי מלא צלקות על הגוף ויותר מהכל כואב לי הלב..
אני באמת ממש רוצה להתאבד וכבר פעם אחת ניסיתי.. חיכיתי שמכונית תעבור בכביש המהיר וקפצתי לכביש... המכונית נעצרה בשנייה האחרונה וברחתי..
אני לא מאמין שמשהו למעלה בכלל רוצה שאני יחיה..?
למה הוא מציל אותי?
אני חושב שיש לי מטרה בעולם הזה אבל אני לא יכול לממש אותה...
אני מקווה שמשהו יעזור לי ואני יוכל סוף סוף לחיות..
והדילמה בכל זה, האם כדי לי בכלל להשאר בחיים?



ציטוט ההודעה





