אני בן חמש עשרה תלמיד בכיתה ט' עם ממוצע כללי 90.
אתם יודעים איך זה הולך בהפסקות , כול אחד עם ה ארבע חמש ילדים נאספים ומתחילים לדבר (קבוצות יעני..)
עכשיו תראו .
הגעתי לחטיבה בכיתה ז' בחצי השנה
והתחברתי עם הרבה ילדים. -ולצערי גם עם כאלה נדחפים וחנונים.
כשהייתי בכיתה ז' ריחמתי על הילדי כאפות ועזרתי להם אם הרביצו להם..
ועכשיו , כשאני בכיתה ט' נ ש ב ר ל י !!!
יש לי ילד בקבוצה שלי (כמו שאמרתי קודם -מתאספים כמה ילדים בהפסקה ומדברים )
שהוא ממש מציק ואני שונא אותו , התחברתי אליו בז' אבל עכשיו הוא ניהיה מציק.
וכמו שאמרתי נמאס לי ממנו , ועכשיו כול פעם שהוא מתקרב לחבורה שלי אני ועוד חבר שלי מתחילים לכפכף אותו חזק (ושתבינו אני הבן אדם הכי רחמן בארץ אבל הילד הזה העלה לי את הסעיף!!!)
אני מקווה שהוא יתרחק מהחבורה שלי בזמן הקרוב..
יש לי עוד חבר בחבורה שהוא מהזה ילד כאפות הוא איזה 175 ס"מ אבל מהזה ילד כאפות , כלומר אם לא הייתי איתו הערסים בכיתה שלי היו מזיניים אותו!
ויש לי עוד חבר בחבורה שהוא חרשן לגמרי!! יש לו ממוצע 96 והוא קיבל על זה תעודה מלפני כול הבית ספר והוא יצא חרשן!
והוא מהזה חסר טאקט הוא מדבר בכול הוא שם זין על כולם כשהוא מדבר ,יעני לא אכפת לו - הוא ידבר על שפיך מול ילדים שהוא לא מכיר
ואני יגיד לו "אחי תסתום.." הוא יגיד על הזין שלי אני לא מכיר אותם אז לא אכפת לי..
וכול השאר שאיתי (עוד 2 ילדים) הם ממש בסדר הם נורמלים כאלה ואפילו אפשר להגיד שהם מקובלים.
אני אתן עוד כמה עובדות על עצמי.
זה שיש לי ממוצע 90 וגם כול בית ספר ראה שקיבלתי תעודה עושה אותי חרשן.- אבל אני נשבע לכם שאני לא חנון.
אני לא הכי גבוה . אני גם רזה
אני חושב שהחברים שלי אוהבים אותי.
ואני מכיר מלא ילדים בשכבה (אפילו שבאתי מעיר אחרת)
הספקתי להכיר כמעט את כולם (לא בהכרח להתראות אחרי הצהרים אבל עדין)
אני לא מכוער ומדבר קצת עם בנות
אתם יודעים נו.. ילד רגיל
אני גם מתלבש די בסדר ..(רק בלי מותגים)
ובתכלס אתם לא יודעים איך אני מתבאס שאני בא לבצפר כי אני חושב על כול הילדים בשכבה רואים אותי עם החברים שלי ואני מרגיש אפס..
שלא תבינו לא נכון בואו נגיד שבחבורה שלי יש 6 ילדים
על שתיים מהם הייתי מוכן לוותר .-כי הם סתם מאעפנים
ואילו השאר הם גברים (שכיף להיות איתם...)
והייתי מת שיהיו חברים ממש ממש קרובים שלי..
ודבר אחרון ..
זה ממש מבאס אותי שיש להם עוד חברים ממקומות אחרים כי אני לפעמים מרגיש לבד.. ומפחד שיעזבו אותי..
-אני רוצה חברה אבל אין לי כוח להכנס לכול הענין של מתנות וכאלה , בינתיים זה לא דחוף לי (חברה -יעני בת... חח)
-והיא לי חבר בכיתה ח'
חבא אמיתי אם כמה שהוא היה מציק ומעצבן
עכשיו כהספקנו להיות חברים -מלחץ חברתי עזבתי אותו
הוא מצא לעצמו חברים אחרים (לפי דעתי לא ממש חברים קרובים )
אבל הוא ממש השתנה
עכשיו הוא מתחיל קצת עם בנות מתלבש יפה..
ואני מהזה מתגעגע
תקשיבו לי בחיים אל תעזבו חברים קרובים!
מילה אחרונה..
אני מתעצבן לפעמים אני מרגיש לבד מבלי סיבה ולפעמים אני מרגיש שאני מהזה ילד מעפן..
על כול מקרה אתם ממש לא חיבים להגיב
לא חיבים להבין
רשמתי לכם פה את הפריקה הכי גדולה בחיים שלי
ואני חייב להגיד לכם שזה ממש כיף שאפשר לדבר על זה עם מישהו.



)
ציטוט ההודעה





