חלון הזדמנויות למה הוא חשוב כמה איך ולמה?, אימון אנאירובי מתבצע כשעה לערך, נשרפים בו 200-300 קלוריות לערך (לפעמים פחות לפעמים יותר, תלוי בעצימות האימון), רוב האנרגיה לאימון כזה באה ממשהו שנקרא "גליקוליזה אנאירובית", אלו המקורות הכי זמיניים של הגוף, בעיקר של גלוקוז, הצורך בחלון ההזדמנויות המדובר הזה מגיע מהשינוי ההורמונלי לפעמים גם הקריטי לעומת משך רוב היום ולכן אנו צריכים לאכול ובעיקר פחממה.
ועכשיו למה דווקא בעיקר פחממה ולא דווקא חלבון?, אז חלבון זה טוב ויפה, כמו שנאמר אם אכלת שעה - שעתיים - שלוש לפני האימון עדיין יש חומצות אמינו חופשיות (בינהן) בדם לכן פאניקה של חלבון מהיר או חלבון בכלל ישר מהר לאחר האימון לא יהיה נכון לאמר ואפשר יהיה לאכול אותו גם כמה שעות אחרי (נגיד שעתיים).
בניגוד לפחממה אשר תיהיה המקור הזמין שלנו לביצוע האימון, ולגוף יהיה את הדחק ואת ההורמונים אשר עולים בדם לפעמים גם בצורות קיצוניות (שוב תלוי בסוג האימון והתזונה והתאוששות) כגון : , קטכולאמינים (אדרנאלין, נוראדרנלין), גלוקוקורטיקואידים (קורטיזול) וגלוקגון עולים בדם וצריכים איזון על ידי העלאה של אינסולין (כי בין היתר הם מורידים את רמות האינסולין). אז נכון שלאחר האימון יש סינטוז מוגבר של 48 שעות, אבל צריך לזכור שכמה שמתרחקים מהשעה הראשונה עד ה48 שעות האחרונות הסינטוז נהייה בעצימות נמוכה יותר, אז למה לא לנצל את הרגע ולאכול קרוב יותר?
מה גם שלדוגמא למי גבינה יש תגובה אינסולינית חזקה בגלל הלקטוז בלי קשר לפחממה שמתלווה אליה, אז אם נשלב את זה לדוגמא עם פחממה בעלת אינדקס גליקמי גבוה (או לדוגמא משהו אפילו עם אינדקס גליקמי נמוך, כגון החלב אבל בעל תגובה אינסולונית גבוהה) נקבל את התוצר הטוב ביותר, לומר מה יהיה היחס שלו בניגוד לאם תאכל משהו אחר או שתאכל רק פחממה? קשה מאוד לדעת אם בכלל אי פעם.