יש לי חבר טוב שגר ברחוב שלי ואני מכיר אותו 12 שנה...!
ואנחנו היינו חברים הכי טובים בעולם...,השנה קרה מקרה שרבנו
ולא דיברנו איזה חצי שנה.
בקיצור אני ילד שבחיים שלו לא היה בדיכאון ותמיד הייתי שמח בכל מצב
ברגעים הקשים השמחים ותמיד ידעתי לעודד אחרים להצחיק אותם.
אחרי שרבנו חשבתי שיום יומים נשלים אבל טעיתי הוא לא היה מוכן לדבר איתי ואני לא הייתי מוכן לדבר איתו.
כל אחד רצה שהשני יבוא וידבר אבל זה לא קרה.
בחודש הראשון לא הזיז לי הסיפור רק אחרי שהוא טס לחופשה באוסטריה
התחלתי להיזכר בימים שעשינו כיף ביחד...
ואז נשברתי התחלתי לבכות כל פעם שאני ניזכר בו
חברים ניסו לעודד אותי ולא הצליחו.
השמחה שלי הפכה לעצב התחלתי להתרחק מהחברים שלי ומהחברות שלי.
שבאו כמה חברים קרובים ואמרו לי אתה בדיכאון אחי תתחיל להתעורר לפני שזה יהיה חמור יותר.
בהתחלה לא ממש שמתי לב עד שנזכרתי במשהו שאמרתי לחבר הטוב שלי [זה החבר שרבתי איתו] אמרתי לו "בחיים אבל בחיים אני לא יהיה בדיכאון"
וגם הוא אמר זה.
בקיצור ניסתי לחזור לעצמי למצוא חברה שאני יוכל לדבר איתה על מה שיש לי בלב.
אבל גם בגלל שאני לא הייתי אני לא הצלחתי למצוא אחת שאני אוהב והיא אוהבת אותי.
הוא חזר מאוסטריה ובאותו יום רציתי להגיד לו שאם הוא רוצה להשלים
אבל לא יצאו לי המילים...
הרבה זמן לא דיברנו וכמעט קרה שהחברים שלנו התחלקו ל -2
חברים שלי וחברים שלו
אני נסיתי לבוא אליו ולנסות לדבר איתו והוא לא רצה
בטיול השנתי באתי אליו והצעתי לו את החטיף שלי והוא אמר לא.
בקיצור
עברו עליי ימים קשים עד עכשיו
אתמול היה לו יום הולדת כמה בנות שהם חברות שלי ושלו באו אליי ואמרו לי
אתה הולך להשלים איתו.
אני בהתחלה לא רציתי כי כבר הוא אמר לי "לא".
אבל חשבתי אין לי מה להפסיד לא וותרתי.
הלכתי אליו וכמו גבר אמרתי לו בוא נלשים הוא היה בהלם ואז התחבקנו
ואני התפללתי שהרגע הזה לא יגמר
וכמעט בכיתי מגעגועים אליו.
אני לא יכול לתאר לכם את ההרגשה הזאת.
אמרתי לו מזל טוב וחזרנו לדבר אחי חצי שנה של ריב מטומטם על משהו שילדים קטנים רבים.
עכשיו יש לי מסר לכל אלה שקוראים את זה והם בדיוק רבו עם חבר/ה שלהם
כל הזמן תילחמו ולא תוותרו על החברות שהייתה לכם.
זה קשה אבל שזה יגמר אתם תרגישו שירד לכם אבן מהלב.
זהו זאת הפריקה שלי
עכשיו אני מאושר כמו שהייתי לפני חצי שנה
אתם מוזמנים להגיב







ציטוט ההודעה






