גיבוש צנחנים\דובדבן 27.4-28.4
מאמר זה נכתב ע"י A.C.K
היום הראשון!!
גיבוש צנחנים\דובדבן 27.4-28.4
טוב אני אספר לכם על הגיבוש מנקודת המבט שלי, אני יכול להגיד לכם שאפילו לקבוצות אחרות בגיבוש עצמו זה שונה אז לקחת כל מה שכתוב בעירבון מוגבל.
טוב קמים בבוקר עולים על אוטובוס מגיעים לתל השומר, שואלים אנשים איפה זה פרגולה א' ומגיעים זה לא בעיה.
לאט לאט מגיעים אנשים, מקבלים טפסים למלא קצת על עצמם – שואלים קצת על המצב בבית, מצב בריאותי של ההורים עיסוק של ההורים של האחים, אחר כך מתחילים לשאול על ביצפר ובסוף שאלות פלצניות של "איזה תכונות דרושות לדעתך מלוחם ביחידה?" וכאלה.
בכל מקרה, תמלאו את זה טוב ואמיתי כי בסוף בראיון אישי מדברים איתכם על זה.
טוב סה"כ היום הראשון לא מעניין, הרוב פרוצדורות מעצבנות לא באמת עושים משהו מועיל.
אותי עיכבו קצת במרפאה בגלל ששיניתי תאריך ולא הייתי רשום אצלם אז לאלה שדחו\הקדימו צפו לשבת קצת במרפאה חח. לא נורא יש מזגן לפחות
טוב סה"כ היום הראשון בנוי ככה:
ממלאים טפסים קצת
מקבלים מדים
שותים
שוכבים בלי לעשות כלום
שותים
נכנסים למרפאה באיזור הצהריים
שותים
אוכלים ארוחת צהריים (סנדוויץ' עם נקניק)
שותים
נחים קצת, חוזרים לבגדי ספורט ומתחילים באיזור 5-6 את הבראור.
המפקד מסביר איך עושים (או המד"סניקית הכוסית)
בהתחלה עושים כפיפות מרפקים כמה שיותר ב2 דקות, אחר כך כפיפות בטן כמה שיותר ב2 דקות ואז ריצת 2000.
מרפקים עשיתי 55 (קצת מאוכזב מעצמי אבל לא נורא)
בטן עשיתי 89 שזה נחשב טוב מאוד לדעתי
הריצת 2000 היא ריצה שבחלקה הגדול חול, רצים קילומטר הלוך קילומטר חזור על שביל חול כזה, לא חול נוראי אבל מספיק כדי שיהיה קשה. יוצאים במקצים של 40 כל פעם, אני אישית יצאתי אחרון במקצה שלי (פשוט יוצאים בגוש והייתי מאחורה) אבל לאט לאט התחלתי לעקוף, כמעט לאורך כל הריצה.
אני לא יגיד לך שהבראור זה חרטא כי בדוגרי זה באמת מעייף אבל כמו שאומרים, היום השני טיפה יותר קשה
טוב חוזרים לאוהלים עולים על מדים אוכלים ארוחת ערב, מנפים את מי שלא היה מספיק טוב בבראור כל מי שנשאר שמח שהוא נשאר וזהו הולכים לישון בערך ב9.
היום השני!
השקמה ב3:40, אני אישית קמתי לפני קצת והלכתי לחרבן – תאמינו לי שאתם לא רוצים לעשות את הגיבוש עם גוש בבטן אז אל תתפנקו, אם יש מה לחרבן תחרבנו.
טוב בילבלנו את השכל – עכשיו מתחיל הגיבוש.
המד"סניקית השווה שוב עושה לנו חימום (אגב פתאום כל דבר ממין נקבה נראה כוסית :\ לא נורא תתגברו על זה חח) וזהו, מרימים את כל הציוד (2 אלונוקות 2 ג'ריקנים ו4 תד"לים אני חושב).
כשתרוצו את ה2000 תסתכלו לצדדים אתם תראו כל מיני חבלים וצמיגים וכאלה – תדעו שזה מחכה לכם...
רצים אחרי המפקד לאיזור שרצתם בו 2000 ואז הוא אומר שיהיו משימות אישיות ששם כל אחד צריך להגיע לתוצאה הכי טובה שהוא יכול ויש משימות צוותיות ששם האחרון הוא שקובע את הזמן.
ו...... כמה מפתיע! 25 שניות הקפתם את הצמיג וחזרתם (לא מאמין שזה מתחיל אבל אין מה לעשות)
רצים חוזרים, כמובן שלא עומדים בזמן וישר מוזנקים לעוד ספרינט ועוד ועוד ועוד
מדי פעם אתם תראו אחד מהמפקדים שרושמים עומד על הגלגל ושואל אנשים בדרך איזה מספר הם, בדר"כ הוא תופס מהראשונים ומהאחרונים.
אל תשתגעו יותר מדי בקטע הזה לדעתי, יש עוד מספיק ריצות, אני אישית השתדלתי להיות בקבוצה הראשונה אבל לא לגמור את כל הכוח.
אחר כך עוברים ל2 סיבובים (להקיף את הצמיג לחזור להקיף שק ושוב לרוץ לצמיג ולחזור, בקיצור פעמיים) ואז גם 3 סיבובים...
אחר כך עוברים לספרינטים אישיים, מסתדרים לפי סדרי הגעה – פתאום אנשים נהיים אריות טסים קדימה.
דרך אגב, לאורך כל הספרינטים מי שמגיע צריך להתחיל לקפוץ עם ברכיים לחזה עד שהאחרון מגיע וגם קצת אחרי :\.
בקיצור עושים לא מעט ספרינטים – סה"כ כל הסיפור הזה נמשך משהו כמו 40-50 דקות.
בעיקרון תחזיקו מעמד בקטע הזה ואתם כבר לא תפרשו.
אחר כך הוא אומר לשתות מימייה שלמה, הייתי בטוח שאני גומר אותה בכיף ואפילו 2 אם צריך אבל מסתבר שזה קצת יותר קשה. אחרי 2 שלוקים נגמר המקום ושוב דוחסים מים כמו חראות...
בסוף סיימתי אותה ואז התחלתי להילחם איתה שתישאר בבטן, אחרי שחשבתי שכבר ניצחתי אותה היא הוכיחה לי שהיא יותר חזקה ושלחה את כל המימייה החוצה :\
אל תתרגשו זה בקטנה... פשוט מקיאים קצת (הרבה) מים וזהו... אין בחילות ועניינים שמקשים עליכם יותר מדי.
כמובן שלאורך כל הדרך המפקד מבלבל תמוח שהוא רוצה רק את ה4 ראשונים וכל השאר לא מעניינים אותו, פשוט אל תקשיבו זה לא כזה בעיה.
אחרי זה עוברים לאלונקה סוציומטרית עם 2 אלונקות, אחת כבדה אחת פחות.
רצים בספרינט, 4 ראשונים לוקחים את האלונקה הכבדה ו4 אחרים לוקחים את הפחות כבדה – 2 האלונקות יוצאות לעוד ספרינט ומי שלא הגיע בכלל יוצא לעוד ספרינט בלי כלום.
לי אישית הייתה קבוצה מאוד חזקה יחסית לדברים ששמעתי מחברים שלי בקבוצות אחרות.
בכל מקרה, האלונקה הקלה זה בלוף אחד גדול, מתעייפים בדיוק אותו דבר, אם אתם מחליטים להגיע לאלונקה תגיעו לכבדה לא לקלה.
בסוף רושמים מי באלונקה הכבדה מי בקלה ויוצאים לעוד ספרינט.
באחד הספרינטים שהחלטתי שאני לוקח את האלונקה הייתי ראשון, הגעתי לצמיג הקפתי אותו ונפלתי, נתפס לי השריר לא יכולתי לעמוד על הרגל, הייתי בטוח שאני גומר את הגיבוש שם. אחרי איזה דקה בא אלי אחד המפקדים שרושמים, אמר לי לעמוד על הרגל, לא כל כך הצלחתי לקום אבל בסוף זה עבר.
מקצה אחרי זה לא יכולתי לרוץ כמעט אבל מקצה הבא כבר לקחתי את האלונקה הכבדה שוב.
ועכשיו לחלק האהוב! (לא באמת) הזחילות!
צריך לזחול הלוך (עד קו מסומן) וחזור ולהסתדר בסדרי הגעה. להסיר את הספק, הצוות שלי זחל על אבנים, יש צוותים שזחלו על חול יש גיבושים שזוחלים על קש יש כאלה על קוצים, בקיצור זה לא קבוע – תתפללו שתזחלו על חול.
וואלה פותח חזק זוחל מגיע לסימון מסתובב חוזר, אני נמצא בערך מקום 7 (מתוך 22-24) מגיע מטר מהסוף כשיש כבר 6 עומדים, פתאום המפקד אומר לכולם לעצור לעמוד ולמי שלא סיים את הזחילה שיעמוד בצד. כולי עצבני אבל לא נורא עומד בצד.
תוך כדי הזחילה הוא אמר "כשאני אומר אפ כל אחד עוקף אחד מלפניו"
בסוף הזחילה הוא שאל מי עקף כשאמרתי אפ, בערך 3 הצביעו אני בניהם ואז הוא שאל אותי סיימת את הזחילה? אמרתי שלא למרות שהייתי קרוב מאוד אז הוא אמר "אז מה אתה מצביע?" התעצבנתי אבל זה מה יש.
שוב הלוך חזור ושוב אותו מצב, קרוב לסוף פתאום הוא אומר לעמוד וללכת לצד, פה כבר התעצבנתי על עצמי אמרתי לעצמי שזחילה הבאה אני לא עומד בצד.
זחילה הבאה יצאתי כמו פנתר, כולי עצבני אמרתי אני את הזחילה הזאת מסיים ואכן סיימתי אותה שלישי.
עכשיו לזחול פעמיים הלוך חזור, בודק רגע שהאוזניים בסדר ושמעתי טוב וכן הוא באמת רצה שנעשה פעמיים הלוך חזור. טוב נשכב מתחילים לזחול הלוך מגיע לקו מסתובב ואז הוא אומר "טוב יש לכם 10 דקות לזחול, בסוף כל אחד אומר לי כמה הוא עשה" מקלל אותו בלב וממשיך לזחול, תוך כדי הוא צועק
אפ וצריך לעקוף (זה היה בכל זחילה אני חושב ותמיד הצלחתי לעקוף, זה חשוב העניין הזה תנו קצת כוח ותעקפו את זה שלפניכם).
מסיימים נעמדים ואז הוא מתחיל לשאול מי עשה בין פחות מהלוך אחד (עד 1 הוא קרא לזה) ואז שאל מי עשה בין 1 ל2 (זאת אומרת הלוך ובאמצע החזור) אחר כך בין 2-3 ואז בין 3-4 – אני הייתי בין 3-4 והיה אחד שהספיק להתחיל את הרביעי. הייתי מקום רביעי פה אני חושב...
בכל מקרה, זחילות זה 90% רבאק. אחרי 5 מטר אתה כבר מת ואין מה לעשות צריך לתת גם כשאין. זחלנו על אבנים זה כואב חבל על הזמן אבל משתדלים לא להתייחס ולהתרכז בלזחול, הגעתי למצב שזחלתי כמו דג :\
אני חושב שהמשכנו עוד אני כבר לא סגור על עצמי :\ בכל מקרה הזחילות חלק קשה מאוד אבל אל תישברו, אם הגעתם עד לכאן הסוף לא רחוק בכלל.
אחר כך היה דיון על תוכניות ריאליטי והיה צריך לבחור אחד שייצג את הדעה של הצוות – בעד או נגד.
היה גם קטע שהיינו צריכים כל אחד לדבר 40 שניות על משהו. בהתחלה רציתי לדבר על מבצע אנטבה שזה משהו שהכנתי כבר מהבית אבל אז הוא אמר שאסור לדבר על צבא אז אלתרתי והמלצתי על כושר קרבי, נתתי כמה טיעונים למה זה טוב וזהו, סה"כ 40 שניות זה כלום.
היה גם משימת חשיבה שלא כל כך הצליחה לנו, אני בכלל לא בטוח שהיא אפשרית אבל מה שחשוב זה הדרך.
היו 3 בזנטים (ברזלים כאלה שתקועים באדמה) בראשון היה צמיג גדול למטה, עליו צמיג בינוני, עליו צמיג בינוני קטן ועליו צמיג קטן. שני האחרים היו ריקים, צריך להעביר את הצמיגים (שמדמים מוקשים) לבזנט האחרון כשהם באותה צורה (כשהגדול למטה והקטן למעלה).
אסור שיהיו שני צמיגים באוויר, צריך לקחת אחד בכל פעם. אסור שיהיה צמיג גדול על צמיג קטן.
בקיצור אני לא בטוח שזה אפשרי, לא הצלחנו לעשות את זה שם ולא חשבתי על זה לעומק אבל תנסו לחשוב על זה אם יש לכם כוח.
בכל מקרה, מה שחשוב זה הדרך, תנסו להיות אלה שיעשו קצת סדר בדברים, שינהלו את העסק. גם אם אין לכם רעיון לפחות תראו שאתם עושים קצת סדר בדברים ומנהלים את העניינים.
אחר כך לקחו אותנו לקום שיש 3 חבלים קשורים אחד מקביל לשני במרחק 10 מטר בערך.
צריך לעקוף את הראשון, לעשות 15 מרפקים, לרוץ לעקוף את השני לעשות 30 בטן ולרוץ לעקוף את השלישי לעשות סמוך קום. בחלק הזה מלא אנשים רימו. אני אישית עשיתי את הדברים מהר והגעתי לסמוך קום בדרך כלל שני שלישי ויצאתי משם שמיני. עשיתי גם את זה מהר אבל אין מה לעשות אנשים מרמים ועוקפים אבל לא התרגשתי בתקווה שהמפקדים ראו את זה ורשמו את זה.
בהתחלה הייתי באמצע ולאט לאט התקדמתי לחמש הראשונים.
ואז מגיע התרגיל שרצח אותי, עומדים בשורה כל אחד עם שק באוויר ידיים ישרות מעל הראש, צריך ללכת להקיף עמוד מסויים (בערך 30 מטר הלוך 30 חזור). אסור לרוץ, רק הליכה מהירה ואסור שהשק יגע בראש או להוריד את השק.
בהתחלה היינו גרועים הוא פסל את המקצה הראשון, מקצה שני הוא אמר מי שלא הצליח שיעצור ויבוא הצידה – מתוך 22 רק 4 הצליחו לסיים כמו שצריף. באמת חלק קשה מאוד.
אחר כך סידרנו 2 אלונקות עם 7 שקים עליהם, ג'ריקנים מלאים ויצאנו למסע.
תשימו לב בתחילת המסע כולם גיבורים כולם רוצים את האלונקה צועקים "מי רוצה חילוף" כל שנייה.
אני אישית לא הצלחתי להגיע לאלונקה אבל אל תתרגשו, בסוף הגעתי למצב שאני מתחת לאלונקה מבקש חילוף ואנשים מסתכלים לי בעיניים רואים אותי נקרע ולא מחליפים אותי. באמת אני אומר לכם אין לי מושג איך אפשר לעשות את זה, הגעתי למצב שעד שמחליפים אותי אני מסתכל קדימה רואה בנאדם מבקש חילוף, זורק מבט אחורה רואה שאין כלב מאחור ורץ להחליף אותו למרות שהרגע יצאתי מהאלונקה כי אין ברירה אני לא אתן לבנאדם הזה למות לי מתחת לאלונקה, גם בלי קשר לזה שרואים את זה.
זה חלק שמאוד חשוב להשקיע בו, לא חוכמה להיות גיבור בהתחלה אם בסוף אתה לא נוגע באלונקה ונותן לאנשים למות מתחתיה.
בסוף המסע כשאנחנו כבר קרובים לאוהלים המפקד ממשיך עוד איזה 20 מטר ואז נעצר.
פתאום רץ אחד המפקדים אומר שצריך 3 אנשים לעזור במטבח ושואל מי רוצה לקבל פתור מהמסע וללכת לעזור במטבח. היה לי ברור שזה תרגיל ופתאום אני רואה אנשים מצביעים ואשכרה נלחמים על ללכת לזה ואני אומר לעצמי בואנה אתם רציניים? פאקינג טריק עלק מטבח אנחנו עוד דקה מסיימים תמסע :\ וכמו שחשבתי, הסתובבנו וחזרנו לאוהלים.
זהו עושים שיחרור מחזירים מדים עולים על אזרחי (אחחחחח מכנס קצר איזה נעימות!)
מי שרוצה מתקלח והולכים לראיונות אישיים.
הראיונות אישיים זה בעצם שני מילואימניקים שלא היו איתכם בגיבוש (לפחות לא עם הצוות שלכם) והמטרה שלהם זה קצת להכיר אותכם לשמוע על האישיות שלכם.
הראיונות האלה חשובים אז תתייחסו לזה ברצינות.
לי אישית היו שני גברים יחסית צעירים וואלה עשיתי איתם צחוקים היה ראיון סבבה וזהו, מסיימים הולכים הבייתה, תשובות עוד חודש!
קצת מספרים (מה שאני יודע)
התחילו 350
לבראור הגיעו 320 (30 נפלו ברופא)
כמה סיימו את הגיבוש אין לי מושג...
במחלקה שלי התחלנו 26 סיימו בערך 22-23 – צוות 9 צוות של סוסים oO
וזהו בעיקרון.
קצת טיפים:
ליום ראשון תביאו אוכל מהבית, עד שתקבלו אוכל תצא לכם הנשמה, תביאו בקבוק מים קטן (לא צריך יותר מזה, מים אתם תשתו כמו חמורים סמכו עלי)
חשוב מאוד תמצאו חברים תעשו איתם צחוקים תאמינו לי אם לא הייתי מוצא שם כמה חברים הייתי משתגע ביום הראשון.
אל תשכחו טופס רפואי, ת"ז וזימון – חבל שאחר כך יעשו לכם בעיות זה סתם מעצבן.
תביאו נייר טואלת – אני אישית חירבנתי 3 פעמים ותאמינו לי אתם לא רוצים לרוץ עם גוש בבטן.
ליום השני:
בספרינטים בהתחלה תשתדלו להיות בקבוצה הראשונה לדעתי אבל אל תגמרו את הכוח שלכם – כמובן שבספרינטים האישיים תנו הכל.
באלונקה סוציומטרית אם יהיה לכם אלונקה כבדה וקלה אז אני אומר לכם מעכשיו, הקלה זה בלוף, תשתדלו להגיע לכבדה – זה יחשב לכם יותר טוב ומבחינת מאמץ שתיהן כבדות.
זחילות כמו שאמרתי זה 90% רבאק – תילחמו עם עצמכם זרקו את עצמכם קדימה כמה שיותר ותסיימו את זה טוב.
בחיים אבל בחיים אל תפסיקו לזחול, תזחלו מאוד לאט אבל אל תעצרו כי רושמים מי שעוצר וחבל, גם אם אתם ראשונים ופתאום אתם עוצרים לנוח זה לא טוב.
מציע לכם להכין נושא מהבית שתוכלו לדבר עליו דקה. לנו הוא אמר שאסור לדבר על צבא, פוליטיקה ושאסור לדבר על עצמך, לא מעניין אותו הסדר יום שלך ואיך אתה חיי.
בקיצור תכינו משהו נחמד וזהו, סה"כ לדעתי מסתכלים איך אתה מדבר מול קהל, מי שיכול שישתמש קצת בידיים קצת יזוז ואל תעמדו זקוף ותדברו כמו רובוטים, זה נראה רע.
בקשר למשימה, כמו שאמרתי הדרך חשובה ולא ההצלחה במשימה, תשתדלו לארגן את האנשים להיראות אלה שמנהלים את כל העסק, גם אם אין לכם רעיון.
בקשר למסע, שוב אל תתרגשו מזה שכולם גיבורים בהתחלה, בסוף תעזרו לחברים שלכם גם בגלל שאתם בני אדם לפני הכל וגם כי רואים את זה.
שלא תישברו בתרגיל כמו שהוא עשה לנו, זה פשוט שטות :\
זהו אני חושב, שיהיה בהצלחה!
אתם מוזמנים לשאול שאלות אם יש לכם.
ציטוט ההודעה
