אין לי חברים, ממהלך הדברים שקרו לי בחיים לאט לאט לא סמכתי על איש :\ ...
ביסודי היה לי מלא .. אבל אני אף פעם לא שומרת על קשר .. בחטיבה היה לי מספיק חברים ובתיכון איכשהו במקרה אך ורק במקרה ננטשתי .. אני לא מכוערת ואין לי תסביך של זה כככה שזאת לא הבעיה להפך לגבי המראה יש לי ביטחון גבוהה .. בשיא גאונותי הפסקתי להיות חברה עם החברה הכי טובה שלי .. והיו לי 2 חברות [בחטיבה] הקשר בינינו לא היה חזק ובנוסף בתיכון נכנסתי לדיכאון ככה שבכלל התרחקנו.. היום השתנתי .. נהיה לי ביטחון לגבי מי שאני כבר לא בדיכאון .. אבל אין לי לב לבקש מהם לחזור להיות חברה שלהם אני לא יכולה לשאת את המחשבה שאני יחזור לדיכאון הם ינסו לאחזיק אותי שנה והם ניסו לשחרר אותי מהאופי הזה. אני לא איתם בכיתה זה עוד סיבה להתרחקות .. אני בכיתה מבודדת וקטנה [כיתה של הסתומים מין מב"ר כזה ..] נסתי להתחבר לבנות בכיתה שמתאימות לי באופי .. אבל הם נורא היסטריות וככה יצא שאני כבר לא חברה הילדה אלא חברה לכיתה ועוד בנוסף העיר שאני גרה בה מבודדת ככהה שהתחלה חדשה בבית ספר אחר לא אפשרית לי .. אותה חברה מה השני מהחטיבה הציע לי לבוא איתם למסיבה .. אבל אפשר לחזק קשר עם חברים במסיבה או להשיג חברים ?? והכי גרוע שאני צרכה להשיג תוך חצי שנה .. כי אחותי מתחתנת רוב הסיכוים בעזרת ה' .. ואני לא יכולה ללהרשות לעצמי להוכיח לאנשים שאני מסכנה .. אני רק צרכה הזדמניות להתחבר לאנשים .. וה' יש נטיעה להציק לי היום הוא שם לי ברדיו את השיר של שלומי ארצי שבו הוא אומר שהוא נזכר בחברים ישנים וזה מה שעשיתי לילה קודם .. [הוא מציק לי בעוד דברים אבל נוותר לו..] אני רוצה טיפ או עצה הוא שסתם תיהיה לי כאוזן קשבת החיים שלי נוראייים ! ! !






ואם הוא יציע לך לבוא איתו לחתונה סרבי בנימוס(אורי כך את זה בצחוק באמאשלך)


).
