
נכתב במקור על ידי
rcl-nadav
הפסיכולוגיה של הדת מניחה כי האמונה באל עונה לאינדיבידואל על דחפים פסיכולוגיים.
לפי הדעה הרווחת בני אדם מאמינים באל מפני שהם מחפשים אחר דמות אבהית שתספק להם הגנה מפני העולם הגדול.
מישהו או משהו שיספק להם משמעות ותכלית כבירה לחיים, משהו שעוצר מבעד המוות להיות סוף הדרך.
משהו שיגרום להם להאמין שהם חלק חשוב מאוד ביקום האינסופי, ושהאחראי על היקום המורכב והאינסופי הזה דואג להם ומכבד אותם.
(ברא את האדם בצלמו כדמותו, סיבת הבריאה היא האדם וכדומה).
האמונות הללו מתקיימות מפני שהן מאפשרות לאנשים להתמודד עם פחדיהם הבסיסיים, משרות תחושת ביטחון ומפחיתות לחצים.
גישה זו כמובן לא שוללת את קיום האל, היא רק מסבירה שבני האדם מעדיפים מבחינה פסיכולוגית להאמין באל.
אתאיסטים גורסים כי היות שהאמונה באל היא בסה"כ פנטזיה פסיכולוגית,
על האנשים לנטוש אותה כדי שיוכלו להתמודד באחריות עם העולם, ולהשתמש ברציונליות כתחליף לאמונה.