
נכתב במקור על ידי
הנודד
התאבדות לא תפתור כלום, זאת בריחה.
אולי עכשיו חרא לך, אבל אתה עוד צעיר, בגיל ההתבגרות, כולנו עוברים חיים קשים בגיל ההתבגרות, חלק יותר וחלק פחות.
הנקודה היא שכל החיים עוד לפנייך, למה לעזאזל שתרצה לגמור אותם עכשיו כשאתה עוד לא יודע מה יהיה לך בעתיד?
אם עכשיו רע לך אז מי אמר שאחרי הבית ספר לא יהיה לך טוב? או אחר כך? שווה לך להתאבד רק בגלל שכמה ילדים מפגרים מציקים לך? שווה לך לזרוק את החיים שלך לפח בגלל זה? הם שווים את זה? אני בטוח שכשתתבגר הדברים ייראו לך אחרת ותסתכל על זה אחורה ותגיד איך אפילו חשבת על התאבדות.
גם לי היו רגעים כאלו, אבל תזכור תמיד שבחיים פעם אחת אתה למטה ופעם אחת אתה למעלה, אם לא תוכל להרים את עצמך כשאתה על הקרשים אז איך תגיע למעלה?
אני עכשיו מסתכל אחורה בדיעבד וחושב וואלה איזה דפוק הייתי שחשבתי לעשות את זה בכלל, החיים שלי עכשיו נראים הרבה יותר טוב ושום דבר לא שווה את החיים שלך, לא משנה מה קורה, תמיד תוכל להרים את עצמך ולשקם את החיים שלך בעתיד, הכי חשוב רק שתהיה אופטימי וסבלני ותראה איך שהכל מתהפך עם הזמן.
אני מציע לך בכל מקרה לדבר עם המחנכת שלך ועם ההורים שלך על הילדים האלו שמציקים לך, שיטפלו בהם.
אם כולם רואים וצוחקים זה עוד יותר גרוע, זה מראה כמה שהתלמידים בבית ספר שלך דפוקים.
במקסימום אם שום דבר לא עובד (מה שאני בספק) אני מציע לך לעבור לבית ספר קצת יותר איכותי...
עריכה:
איך בדיוק התאבדות זה פתרון?
זה לא פותר את הבעיה, זה לטאטא אותה מתחת לשטיח, זה רק יוצר בעיות יותר גדולות.
תחשוב גם על המשפחה שלך, מה הם ירגישו...
פתרון סופי זה לחנך את הילדים האלו ולהכניס בהם קצת ערכים, אם זה לא עובד בטוב זה עובד בכוח =)