
נכתב במקור על ידי
הפילוסוף
האבולוציה מייצרת את המינים על ידי מוטציות, שינויים במנגנון השכפול על ידיו מתרבה היצור. צעד אחר צעד, לאט אך בטוח, נוספים תא בצד תא, עד שסכום כל השינויים מביא אותנו למין חדש.
אמנם המוטציה מתרחשת בפרט יחיד, כיצד היא הופכת דומיננטית? כאן באה הברירה הטבעית, ומציבה את הפרט המוטנט בעיצומו של קרב הישרדות, כאשר המוטציה שברשותו היא הקלף ההופך אותו למנצח. צאצאיו אשר ירשו את המוטציה גם הם מנצחים בקרב ההישרדות. והמין שהיכרנו קודם לכן עבר שינוי. אין הכוונה שהמין כולו עובר שינוי, אלא שקבוצת הפרטים המצויה בבידוד רבייתי במקום כל שהוא משתנית. (אם אין בידוד, אין משמעות לכל קרב ההישרדות).
הקבוצה הזו חייבת לעמוד בקריטריון מסויים של גודל אוכלוסיה, שכן בקבוצה קטנה מדי אין מספיק מוטציות, ובקבוצה גדולה מדי אין המוטציה מהווה יתרון מספיק בכדי להפוך לשורד מול כל הקבוצה.
וכאן אפשר לעשות חשבון פשוט: 1) מספר המינים שהיו קיימים על פני כדוה"א, 2) כמות הזמן העומדת לרשותינו, 3) פעם בכמה זמן התרחשה מוטציה ששיפרה את יכלתו של המין. בנקודה זו מתברר כי אין מספיק זמן, והפער הוא עצום, בלתי ניתן לגישור. בעיה זו מכונה "הדילמה של הלדיין". (הלדיין, ביולוג ממייסדי הניאו דרויניזם).
1) מספר המינים מוערך בכ5 מליארד (ד"ר גילסן Gilsen R. Evolution in New Light, Pellegrin Trust, 1992. P.45), הכוונה לכל סוגי האורגניזמים החל מחד תאיים, דרך צמחים, וכלה בבני אדם, כולל שלבי המעבר שחייבים היו להיות לפי תיאוריית האבולוציה. 2) זמן קיומו של כדוה"א בצורתו הנוכחית המותאמת לחיים, מוערך במקרה גם הוא בכ5 מליארד שנים. 3) תדירות המוטציות בטבע היא 10-9 ז"א אחד למליארד לשכפול אחד של זוג נוקליאוטידים (כך קובע למשל דרייק: Drake J.W. (1973) The Molecular Basi of Mutation. Holden-day, INC Table 5.3).
אמנם אנו לא משתמשים בהערכות מקסימליות כאלו, אנו מנסים לתאר תרחיש אופטימלי, אנו נדבר על מודל היוצר מוטציות לפי הזמנה. נדבר על בידוד רבייתי ובו 100,000 פריטים, מספר מקובל כנישה אבולוציונית. נניח כי בכל התרבות של קבוצה ישנה מוטציה אחת משפרת! במשך כל שנות המחקר המדעי לא נצפתה מוטציה משפרת אחת, אבל אנו עושים כאן הנחות ומניחים כי כזו קיימת בכל התרבות. התרבות מתרחשת בטבע פעם או פעמיים בשנה.
נניח עוד כי כל מוטציה כזו גורמת באופן מיידי להישרדות אלמותית של בעליה, וכל שאר הפרטים בקבוצה גוועים, ובהתרבות הבאה מוליד המוטנט המאושר עוד 100,000 צאצאים שכולם בעלי המוטציה המכריעה.
בקצרה, מדובר על הטמעת מוטציה אחת לדור, כמה דורות יידרשו כדי ליצור מין חדש? ובכן, 100,000 מוטציות אינן מספיקות אפילו להבדל הפיזי שבין אדם לשימפנזה.
הלדיין עורך את החשבון של האבולוציה של המינים כולם, ומסקנתו היא שבכדי ליצור את האדם מן התא הבודד, היה צורך בהיווצרות של 100,000 מינים חדשים בכל רגע נתון לאורך כל האבולוציה.
צריכים להבין כי גם אם נניח שמוטציה מוטמעת בכל התרבות, יש צורך להניח כי בדיוק באופן מופלא עמדה כל הקבוצה בסכנת כלייה, ודוקא המוטציה המיוחדת שנוצרה בדור זה היא המפתח להצלה הספציפית הנדרשת, ולכן דוקא בעל המוטציה ניצל. בדור הבא כשנוצרה מוטציה נוספת - היתה היא המפתח להצלה מהסכנה, השונה לגמרי, שנוצרה בדור הבא. וכך הלאה. וכמובן שבעל המוטציה צריך גם שלא למות ממכת ברק, טורפים, בצורת, או מגורם אחר שאינו קשור ליתרון שלו. הרבה מזל - בשביל מוטציה אחת ויחידה המוטמעת.
הזמן הוא לא כל כך ארוך. אם האבולוציה אמורה לעבוד כל כך הרבה, היינו צריכים לראות אותה. מכיון שמליון שנה הם בסך הכל פי 5000 מ200 שנה, ויש להניח שלפחות ב200 השנים האחרונות המינים הזיאולוגים נחקרים ונבדקים בצורה די ברורה וגלויה. הרי שאם מניחים שהאבולוציה השיגה הישגים זיאולוגיים שונים במשך מליון שנה מסויימים, אנו אמורים לראות לפחות 1 מכל 5000 כאלו. יש לזכור שכל שינוי של מין א' למין ב' לוקח הרבה הרבה יותר מ5000 שלבים. שלא לדבר על הניסויים הנעשים כבר עשרות רבות של שנים בזבובי הפירות, המתרבים מדי כמה ימים, ניסויים השקולים לאלפים רבים של דורות במין סטנדרטי.
ביזיון גדול יותר הוא לפתוח את הפה על אדם שאין לך לא חצי ולא רבע מושג עליו.