לפותח האשכול, כל הכבוד על הגישה, אם העבר שלך לא מטריד אותך אתה לגמרי בדרך הנכונה ואתה לא אמור לקבל הרבה ברקסים בדרך להצלחה אם תעשה הכל נכון, אצלי המצב הוא קצת שונה אני עוד חודשיים 19 ואני מאוד מתוסכל מחוסר הניסיון היחסי שהיה לי במשך המון זמן (היו דברים אבל שום דבר לא היה ממש מתמשך או בעל ערך בשבילי חוץ מפעם אחת שהרגשתי גאה בעצמי על כך ששברתי פחד ושקיבלתי אפילו בונוס שלא ציפיתי לו, אבל עדיין אחרי שההתלהבות מזה ירדה אז אני לא חושב שיש בכלל מה להחשיב את זה) ולמרות שאני עדיין מבין למה זה היה (ככה זה כשאתה אפס מבחינה חברתית וחסר ביטחון בצורה קיצונית, לפחות במקרה שלי זה היה כך) זה עדיין תוקף אותי לפעמים זה מדכא מעצבן והרגשה ממש מעאפנה, אבל בניגוד אלייך בגלל שלא היה לי כל כך מ2 המצבים (לא יזיזה/סטוצים או חברה נורמלית) אז קצת קשה לי להגיד מה אני רוצה יותר למרות שברור לי שבסופו של דבר חברה זה כנראה עדיף אבל חברה שאתה באמת תאהב יותר קשה למצוא מסטוצים לכן קשה לי נורא לסלוח לעצמי על זה שהתעוררתי מאוחר בעניין (מילא אם היה לי קשה להתאהב במישהי באמת, אבל כשאפילו דבר בסיסי כמו להגיע עם מישהי למיטה אתה בקושי מסוגל אז המצב מהבחינה הזאת רע) עם דברים אחרים אני משלים בקלות, למשל עם זה שלא התאמנתי עד עכשיו (למרות שתכלס אם הייתי מתחיל לפני היו לי כבר את התוצאות שאני רוצה אבל הבנתי שכנראה שלא הייתי לוקח את זה ברצינות אם זה היה פעם והיום אני מסוגל לאכול נכון ולהתאמן בכמות בגלל המסגרת שאני נמצא בה) אבל משום מה להגיע לאותה הבנה לגבי העבר שהיה לי נורא קשה לי, זה אחד הדברים שהכי מורידים אותי למטה ומונעים ממני להתקדם (אני אמנם מתקדם אבל בקצב נורא איטי אחרי אינספור מחשבות וזיוני מוח עצמיים).



ציטוט ההודעה


, 