
נכתב במקור על ידי
S.P.Q.R
פחחח...
פשוט תעשה שכיבות שמיכה.
כשאתה מגיע למצב שבו אתה אומר לעצמך "זהו, לא יכול יותר" במצב הזה תמשיך לעשות שכיבות שמיכה, ואל תוותר.
ככה אתה יכול לעבוד על כח מנטלי.
אני עבדתי על כח מנטלי בטיפוס, פשוט תמי שנגמר לי הכח, והאצבעות כבר לא תפקדו, פשוט קפצתי וזינקתי לאחיזה הבאה בכל הכח שנותר לי ברגליים. ככה עם איזו צעקה נחמדה, ואיכשהו, איכשהו תמיד הצלחתי להמשיך למרות שהשרירים כבר היו מפורקים לגמרי.
או כשאני רץ, ואני מרגיש שהרגלים כבר לא יכולות יותר, ואני מתנשף ומזיע, ואני מרגיש הכי חרא בעולם, אז נתתי ספרינט. לאט לאט עם הזמן הצלחתי להמשיך את הספרינט למרחק יותר גדול, וגם הריצה היתה יותר ממושכת.
זה פשוט העיניין של לא לוותר לעצמך.
ברגע שאתה נרשם לאחד מהדברים האלה, ת'מרגיש כאילו אתה בידיים טובות ואתה לא תוותר לעצמך בקלות.
אבל זה הכל בראש, ואתה לא צריך אף מדריך כדי שיוציא ממך את החיה.