משהו קצר שאני עובדת עליו . אין שם
אנג'לה ג'ונסן ישבה על הכיסא. ריח של תרופות וכפפות גומי עמד באוויר. הדמעות שלה כבר מזמן התייבשו על לחייה והאיפור שלה היה מרוח מסביב לעיניה. לא היה לה אכפת, למה שיהיה לה אכפת איך היא נראית כשמרטין הבן שלה שוכב במיטה שלידה ומחובר למכשירים? נראה לה כאילו היא יושבת שם נצח שלם, מחזיקה את היד של בנה, מחכה שהוא יתעורר. לא עבר הרבה זמן מאז שבאו, זה היה לפני כמה שעות. קולות הפרמדיקים ואורות האמבולנס עדיין הדהדו בראשה.
זה קרה כשמרטין נסע אל חברה שלו, הרישיון שלו עדיין מריח חדש, הוא בסך הכול ילד בן 17 על הכביש . הוא דיבר עם אימא שלו, אנג'לה, בטלפון. היא בכלל לא זוכרת על מה דיברו, כל מה שהיא זוכרת זה הרעש החזק של התאונה, כשהשיכור הבן זונה הזה, כך היא קוראת לו, נכנס בבן המתוק שלה.
היא צעקה אל הטלפון, אבל כל מה שהיא שמעה זה הקול של מכוניות צופרות וצעקות של אנשים. היא ניתקה את הטלפון ואז יצאה החוצה ולקחה את האוטו של בעלה. אנג'לה התחילה לבכות, היא נסעה לכיוון הבית של קרול, החברה של מרטין, בתקווה למצוא אותו, ולדעת שהוא בסדר.
אנג'לה נעצרה בפתאומיות, היא ראתה מולה מכונית פגועה, ובמרחק של כמה מטרים מכונית הפוכה, היא יכלה לזהות אותה, זאת המכונית שלה, המכונית שמרטין יצא איתה רק לפני חצי שעה מהבית. היא הרגישה את הגרון נחנק, הדמעות עולות והכול נהיה קצת מטושטש. במקום הייתה כבר ניידת, והיה אפשר לשמוע אמבולנס מתקרב. היא המשיכה ונסעה עם האוטו יותר קרוב, ואז חנתה ורצה לכיוון האוטו, שבפנים כנראה, נמצא הבן שלה.
עקביה מרעישים את הרחוב, היא חצתה את הכביש במהירות ונזהרה שלא להידרס כשהיא מתקדמת אל המכונית. כשפתאום שוטר, במדים כחולים, נעמד ועצר אותה, "זה הבן שלי שם!" היא צעקה עליו.
זה מה שהוא היה עושה במקרה כזה, רץ ועושה הכול בשביל הבן שלו. הוא עזב אותה ונתן לה ללכת.
אנג'לה רכנה אל הדלת, הדמעות צונחות על חולצתה. דרך החלון היא ראתה את מרטין, שוכב שם, מדמם ופצוע. הפרמדיקים במהירות הגיעו, שניים הוציאו את מרטין מהמכונית והרימו אותו עם אלונקה, ואנג'לה קמה, מסתכלת על הבן שלה שוכב ונלקח אל תוך האמבולנס, היא הלכה אחריהם ופנתה אליה פרמדיקית, "את אימו של הנפגע?" היא שאלה.
"כן." היא ניסתה להישאר כמה שיותר רגועה.
"בואי איתי" אמרה לה הפרמדיקית, הן עלו במהירות על האמבולנס ונסעו לבית החולים הקרוב.
אנג'לה החניקה דמעות, היא לחצה את היד של מרטין ששכב לידה בתוך האמבולנס, זמן שחבשו את מה שהיה אפשר.
את השאר היא לא כל כך זכרה, רק במעורפל את הריצה אל חדר ניתוח ושלא נתנו לה להיכנס.
ולכאן הגענו בערך, אנג'לה בחדר עם מרטין עם גבס על יד ימין ותחבושות על העיניים ועל חלקים מהגוף.
אז מה אתם חושבים ?
ציטוט ההודעה
תמשיכי כך!
,
