
נכתב במקור על ידי
Aristokrates
בוא ואספר לך איך אפילו אמיר התקבל לניהול, לדרגת אחראיות כלשהי:
ביום יפה, או בלילה יפה - איש אינו זוכר - התווכחו איברי הגוף, מי ישלוט בגוף?
אמר המוח: אתם כולכם יודעים מה לעשות בזכותי. אם לא אני, לא הייתם יודעים איך לפעול.
צעק הלב: בלעדיי לא תוכלו לקבל את הדם שאתם צריכים, ואז כולכם תמותו!
התלוננו חמשת החושים: אנו מבצעים את רוב הפעולות הפיזיות בגוף, ורוב המידע נקלט דרכינו!
ופתאום בא החרא ואמר: אני צריך להיות אחראי.
כולם התפקעו מצחוק, אפילו השערות שבגבות.
וזה שיא, בדרך כלל במקום לצחוק הם פשוט מרימות את עצמן.
אמר החרא: אתם תראו, אני עוד אהיה מנהל.
עבר שבוע, והחרא לא היה מוכן לצאת.
כל האיברים התכווצו, התשגעו, לא ידעו מה לעשות, שרף, כאב, נאחס!
צעקו כל חלקי הגוף: תנו לחרא את מה שהוא רוצה!
ומאז ועד היום, כל חרא יכול להיות אחראי.