בטחון עצמי מלאכותי (ליתר דיוק אגו) זה חמוד מאוד, כמעט תחליף לסמים קשים בתור "ממריץ" להרגשה פנימית. הבעיה עם זה שזה לא אמיתי.
יבוא ילד חננה בננה שרק לבש כובע סניה, יסמם את עצמו בבטחון עצמי מלאכותי, יצא למועדון עם פיקוק מבחיל במיוחד, יעשה מעצמו צחוק ובסוף יחזור הביתה בלי כלום.
ראיתי עשרות כובעים שכל יציאה שלהם באים בגישה הזאת, משקרים לעצמם שהם ה"פרס" ועוד שטויות של פיקאפ ואז נופלים ונופלים חזק.
ושאתה נופל מהמציאות של "כל אחת נמשכת אלי אני הפרס" אל "אני אפס לא הבאתי אף אחת" זה כואב להם מאוד.

כי אחרי האפ הכי גדול, בא הדאון ההכי גדול.
וזה לא שהם איזה חננות חברתיות או משו. חלק דווקא חבר'ה שלפי דעתי היה הולך להם לא רע בכלל אם הם היו משנים גישה למשו יותר טבעי ויותר "עצמם". אתה יודע, לא מנסים להיות משהו שהם לא...הבעיה זה בגישה שלהם, הם באים בגישה וראייה של כובע ולא של בנאדם שמבין תמשחק.
שלא תבין אותי לא נכון זה אחלה גישה אבל לא לכל אחד. בעיקר לא לאנשים שלא גיבשו את עצמם עדיין ועושים סארג'ים וחושבים שלפתוח מאות סטים יתן להם משו בחיים.
אתה לא יכול לקחת חרא, לקשט אותו בדברים יקרים ולחשוב שהוא שווה יותר ממה שהוא היה. הריח עדיין נשאר זהה.