הכאב ששמרתי, והעולם שראיתי

[משתמש אנונימי]

אין מילים מיוחדות שמסוגלות לתאר את התחושה הזאת, אבל נתנו לה שם. כאב. - זה משהו שעובר במחשבה יום אחרי יום...
כשאני עצוב, לא בטוח בעצמי, או מרגיש מתחת לאדם מסוים מבחינת ערך - אני מחזיק לעצמי את היד. שפת הסימנים אומרת שזה נקרא "ניחום עצמי".. - כאילו שלא הבנתי את זה בעצמי...

"לו רק ידעתי שהדמעה הראשונה תירד מרגע שהיא תעזוב, אני הייתי זה שנעלם..."
הייתי מאוהב. המילה הזאת מצחיקה אותי "חחחח...", מאוהב... אני בז למילה הזאת! אני בז להרגשה הזאת!
ובכל זאת... כמה פעמים תגיד לעצמך את זה? כשאתה מאמין במשהו, אבל יודע שאתה משקר לעצמך.
אז בסדר, היא עזבה. היא לא הייתה צריכה להגיד כלום, היא פשוט עזבה. - ואני... אני נשארתי עם תמונה, זיכרון, ושיר שכנראה ילווה אותי לאורך תקופה:


הגעתי לשלב שאני כל כך מתוסכל. אני כבר לא כועס על מעשיי בעבר, את זה כבר עברתי. אבל הידיעה שמעולם לא אוכל לשנות את העבר.. זה מה שהורג אותי מבפנים.
היום הסתכלתי על לוח שנה שממוקם בקיר חדרי.. זה משהו שאני נוהג לעשות בכל יום. ראיתי כיצד הזמן עבר לו, ואיך אני לא הספקתי לעשות את מה שתמיד רציתי.
אני כל כך רוצה להגיד לכם שתעשו כמה שיותר בחייכם, ואל תפחדו ליפול, אל תפחדו להיפצע, כי אתם תגדלו ומה שישאר לכם זה רק הזיכרון- אבל אני לא יגיד את זה. בגלל שמילים מנחמות. - אבל ברגע האמת שיגיע... (זה משהו שצריך לעבור.)

[XsonicX]

בהחלט שהכתיבה שלך מגרה את המוח לחשוב על דברים שאנו לא תמיד שמים לב אליהם.
מה דעתך לכתוב פוסט מעורר השראה כמו זה רק על דבר חיובי יותר?

[עומרי כהן]

אהבתי.
יישר-כוח!

[MR. WILL]

"אבל הידיעה שמעולם לא אוכל לשנות את העבר.. זה מה שהורג אותי מבפנים."
זו קלישאה. אני אוהב קלישאות ואחת הקלישאות אומרת ש"אף פעם לא מאוחר מדי".
לא מציאותי.
זהו זה כבר נגמר.
אי אפשר לשנות.
אכלתי אותה.
אין עוד הזדמנות.
נגמר.
אתה יכול להאכיל את עצמך כמה סרטים שרק תרצה. אבל האמת היא ש"אף פעם לא מאוחר מדי".
וחבר, מוטיבציה אני לא מחפש להחדיר בך. יש בך המון. דבר אחד אני רוצה להבהיר. אולי את מפספס פה? אולי ורק אולי עדיין לא מאוחר מדי.
אבל אולי אתה צודק.
אולי באמת אי אפשר לשנות את העבר. אבל בהחלט אפשר לשנות את העתיד.

"יש סיבה לכך שחומת הלבנים הזאת ניצבת שם. היא לא נועדה למנוע מאיתנו להיכנס, אלא לתת לנו הזדמנות להראות כמה אנחנו רוצים דבר מה".
"חומות לבנים נמצאות שם כדי לעצור אנשים שלא רוצים מספיק לעבור אותן.
הן שם כדי לעצור אחרים, לא אותך."

[XsonicX]

"אבל הידיעה שמעולם לא אוכל לשנות את העבר.. זה מה שהורג אותי מבפנים."
זו קלישאה. אני אוהב קלישאות ואחת הקלישאות אומרת ש"אף פעם לא מאוחר מדי".
לא מציאותי.
זהו זה כבר נגמר.
אי אפשר לשנות.
אכלתי אותה.
אין עוד הזדמנות.
נגמר.
אתה יכול להאכיל את עצמך כמה סרטים שרק תרצה. אבל האמת היא ש"אף פעם לא מאוחר מדי".
וחבר, מוטיבציה אני לא מחפש להחדיר בך. יש בך המון. דבר אחד אני רוצה להבהיר. אולי את מפספס פה? אולי ורק אולי עדיין לא מאוחר מדי.
אבל אולי אתה צודק.
אולי באמת אי אפשר לשנות את העבר. אבל בהחלט אפשר לשנות את העתיד.

"יש סיבה לכך שחומת הלבנים הזאת ניצבת שם. היא לא נועדה למנוע מאיתנו להיכנס, אלא לתת לנו הזדמנות להראות כמה אנחנו רוצים דבר מה".
"חומות לבנים נמצאות שם כדי לעצור אנשים שלא רוצים מספיק לעבור אותן.
הן שם כדי לעצור אחרים, לא אותך."

בצעירותי יצא לי לחשוב על מטפורת החומות שהצגת.
מה לדעתך מהווה את החומה הגדולה ביותר עבורך? (קרא את המילה "חומה" הפוך).

ושים לב, המטרה של החומה היא להגן עליך, לא לעצור אותך. במקום לשבור או לטפס על החומה, אפשר פשוט לבנות שער.
(חוק התהליך).

[MR. WILL]

בצעירותי יצא לי לחשוב על מטפורת החומות שהצגת.
מה לדעתך מהווה את החומה הגדולה ביותר עבורך? (קרא את המילה "חומה" הפוך).

ושים לב, המטרה של החומה היא להגן עליך, לא לעצור אותך. במקום לשבור או לטפס על החומה, אפשר פשוט לבנות שער.
(חוק התהליך).

הנה מה שאני כל כך אוהב במקום הזה ובשיתוף.
גם כשאתה בטוח שראית כבר הכל. אתה מקבל נקודות מבט שונות שמאירות באור שונה על הדרך חשיבה שלך.
משם אפשר רק ללמוד ולהשתפר.
תודה סוניק.
אני אחשוב על הנקודה הזאת. ואשמח אם תוכל להרחיב על "חוק התהליך" אפילו יותר ממה שהסברת לי בפרטי

[you may call me V]

שכתבתי את הפוסט הזה קראתי לו ״מכאן ועד הסוף״, ורציתי שתדעו שזה קטע מהמחברת שחיי החדשים החלו להיכתב בה.
רגע לפני שלחצתי פרסם, מחקתי את הכותרת ושיניתי את שמה ״הכאב ששמרתי, והעולם שראיתי״, ופרסמתי כאנונימי.
רציתי לדעת כמה ממכם ידעו להזדהות עם המצב המדובר גם ללא פרטים. ״סיפור מאחורי מסכה, כמדומה לאדם״.
כתבתי לכם את הקטע מהמחברת ״מכאן ועד הסוף״. - כדי שתדעו, גם אני לא האמנתי שהעתיד ניתן לשינוי.
בנוסף, אני מבטיח להמשיך לכתוב לכם את ההמשך מהמחברת, רק שהפעם תדעו מי זה, ללא ניחושים.

[XsonicX]

הנה מה שאני כל כך אוהב במקום הזה ובשיתוף.
גם כשאתה בטוח שראית כבר הכל. אתה מקבל נקודות מבט שונות שמאירות באור שונה על הדרך חשיבה שלך.
משם אפשר רק ללמוד ולהשתפר.
תודה סוניק.
אני אחשוב על הנקודה הזאת. ואשמח אם תוכל להרחיב על "חוק התהליך" אפילו יותר ממה שהסברת לי בפרטי

בבקשה MR. WILL.

שכתבתי את הפוסט הזה קראתי לו ״מכאן ועד הסוף״, ורציתי שתדעו שזה קטע מהמחברת שחיי החדשים החלו להיכתב בה.
רגע לפני שלחצתי פרסם, מחקתי את הכותרת ושיניתי את שמה ״הכאב ששמרתי, והעולם שראיתי״, ופרסמתי כאנונימי.
רציתי לדעת כמה ממכם ידעו להזדהות עם המצב המדובר גם ללא פרטים. ״סיפור מאחורי מסכה, כמדומה לאדם״.
כתבתי לכם את הקטע מהמחברת ״מכאן ועד הסוף״. - כדי שתדעו, גם אני לא האמנתי שהעתיד ניתן לשינוי.
בנוסף, אני מבטיח להמשיך לכתוב לכם את ההמשך מהמחברת, רק שהפעם תדעו מי זה, ללא ניחושים.

מקורי ביותר מה שעשית

[subwave]

יש משפט אחד שאני מאוד מחובר אליו שאומר
Nothing lasts... but Nothing is lost
קצת קשה להסביר אותו מקווה שתבין ותתחבר אליו
לי אישית הוא די מסדר את החיים , אבל אני אדם מאוד אופטימי מטבעי