לכל מי שלא מובן מה המשמעות של המחברת "מכאן ועד הסוף" - זה יסביר את עצמו:
http://www.iatraf.co.il/showthread.php?t=746574
אני כותב, וזה בגלל שזה הדבר היחידי שאני יודע לעשות כמו שצריך. לפחות במצב הנוכחי זה הדבר שנראה לי הנכון ביותר.
"it's All About to Change" - זה הדבר היחידי שאני יודע בוודאות. הכל מדובר על שינוי.
בוקר שלישי לבד. סיגריה וקפה של הבוקר נהפך לפק"ל, ולשגרה יומיומית. שני הדברים האלה הם הזוגיות המאושרת שלי.
"המקרר ריק...", 3 בירות בצד הדלת, ובקבוק וודקה Perpect "כמו חיי.." "תאוות האדם בשיגעון שלא נגמר"- אבל מה אני יודע...
בעודי מתארגן ליציאה למכולת השכונתית בכדי לקנות מספר מצרכים לבית, עוברת במוחי המחשבה של האם הלבד הזה יגמר.
במכולת אני קונה לחם, חלב, גבינה, ובירה. - דברים בסיסים שאדם שחי לבד חייב בכדי לשרוד.
"it's All About to Change" - המשפט הזה עובר לי בראש שוב ושוב ושוב... ספסל שבצד הדרך, אני יושב עליו.
כמו זקנה עם שקית קניות, ופרצוף עייף מהפז"ם של החיים. - ביד אחת שקית, ביד שניה בירה. ופלאפון קטן המנגן את צליליו של השיר:
"it's All About to Change"- כך מוחי ממשיך להגיד לי.
אני ממשיך ללכת, ומגיע לדלת ביתי. זורק את הדברים למקומם, יושב בספה, ומסתכל קדימה בעודי לוגם עוד לגימה מהבירה שבידי.
בצד העין המחברת "מכאן ועוד הסוף" הופיעה. וכמו שכבר אמרתי - "אני כותב, וזה בגלל שזה הדבר היחידי שאני יודע לעשות כמו שצריך."
"it's All About to Change" - בכל ספר שקראתי, היה כתוב שה-10 דקות הראשונות של הבוקר יחליטו כיצד יומך יראה. איך יומי יראה שב-10 דקות הראשונות - אני כבר עם בירה ביד, עיפרון שכותב ביוגרפיה במחברת, וחיים שממשיכים להגיד לי:"it's All About to Change"- "הכל עומד להשתנות..."
הכל עומד להשתנות? - אני ימשיך לשאול את זה עד היום שבוא אסגור את המחברת הזאת. ביום שאפסיק לכתוב, אדע שזה לא הדבר היחיד שאני טוב בו. ביום שזה יקרה...