קצת עליי.
טוב אז ככה, הציעו לי לעלות לניהול פה, והאמת שבעקבות השינוי והשיפור שהפורום הזה עובר, הסכמתי לתקופת ניסיון, כי אני באמת חושב שאם הפורום ימשיך ככה הוא יגרום לאנשים לשנות את החיים שלהם.
אז ככה, אני אספר קצת על עצמי לפני שאני עולה לניהול, ואתן רקע על הסיפור שלי (כוסעמק זה הולכת להיות חפירה ואני מתעורר עוד 3 שעות).
אני הייתי ילד מאוד מאוד שונה ממה שאני היום. הייתי, עד אמצע התיכון, ילד שמן (80 קילו בכיתה ח' היה השיא), ביישן רצח, קוביות בשיניים, חסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך.
היו לי את הכמה חברים הטובים בכיתה (שגם הם, מעט אחרי ויחד איתי, עבר שינוי עצום בעצמם. עד היום אנחנו חברים הכי טובים ויש לנו קשר מדהים, גם בזכות השינויים שעברנו יחד)
זה התחיל בסוף היסודי, כשהיה בי משהו שרצה לצאת החוצה. לא ידעתי מה זה ואיך להוציא את זה, אבל אז עשיתי משהו שיצר את הניצוץ וגרם לי להפוך את עצמי 180 מעלות. הייתה ילדה שממש רציתי. חשבתי עליה כל היום, הסתכלתי עליה בכיתה, באמת שאתם יכולים לדמיין איך זה נראה. עכשיו תכלס, הבחורה ניצלה אותי. קניתי לה דברים, עשיתי בשבילה הכל והייתי הפאפי שלה.
יום אחד אזרתי אומץ, לא יודע מאיפה זה בא לי... ואמרתי לה שאני אוהב אותה. אתם לא מבינים בכלל מה היום הזה עשה לי..... התגובה שלה הייתה שהיא צחקה לי בפנים. פשוט צחקה. זה היה נורא.
אבל משום מה... לא הייתי מבואס. פתאום נהייתי מאוד מכוון... הייתה לי מטרה.
בתקופה הזו נכנסתי לפורום פיקאפ כדי לדעת איך להשיג אותה. למזלי לא קראתי פה הרבה, רק את הבסיס, ולא הגעתי למצב שאני יוצא לסארג'ים או הולך חלילה לקורס. מה שכן, בתוך החבורה שלנו, שכולם בה היו ביישנים, התחלתי להתחיל (זה כבר היה בתיכון) עם בנות ביציאות. בהתחלה לא רציני, עשיתי שטויות, פאדיחות, בלאגנים.... קצת ירדה לי הביישנות.
האמת? לא ניצלתי את הזמן שלי, אבל מה שכן- למדתי שהשד לא נורא כל כך. החברים שלי באותו זמן ראו אותי והתחילו גם הם להתעסק יותר במין הנשי, יותר התחברנו לבנות ונהיינו יותר פתוחים (עדיף מאוחר מאשר אף פעם). עזבתי את פורום פיקאפ כי כשעזבתי את התיכון שכחתי מהבחורה, ולמרות שהיה לי חסר העובדה שהייתי בתול שפתיים מסכן.
באמצע התיכון נמאס לי להיות קובב והחלטתי להרזות. חופש גדול, התקופה עם הכי הרבה ממתקים- החלטתי שאני מרזה. מעכשיו אני שותה רק מים. חטיף אחד בשבוע (כל דבר שהוא בין ארוחות נחשב חטיף). אוכל עד שאני כבר לא רעב ולא עד שאני מפוצץ.
התוצאות היו מדהימות מבחינתי. בזכות זה שגבהתי והרזיתי נהייתי רזה בטירוף. (ירדתי 8 קילו בחודש!)
אהבתי את התוצאה, קיבלתי פידבקים חיוביים ונהייתי פשוט בנאדם אחר. כבר לא הייתי ביישן, כבר היו לי ידידות והדימוי העצמי שלי עלה. הכרתי את החברה הראשונה שלי, שזה דבר שגרם לי להעלאת ביטחון עצומה בפני עצמה.
עדיין הייתי חנון, ועדיין לא הייתי מרוצה לגמרי.
התחלתי לפני שנתיים להתאמן במכון כושר ולהתנפח. התפתחתי לאט לאט ובזהירות ונכנסתי ברצינות לעניין של האימונים- וכבר לא הייתי רזה אלא היה לי גוף טוב. גוף טוב שקיבלתי עליו, שוב, מחמאות, פידבקים חיוביים, תענוג!
בשלב הזה כבר הייתי טוב עם בנות, אבל עדיין המעמד החברתי שלי לא היה להיט ולא יצא לי להכיר הרבה בנות- אבל בנות שכבר הכרתי יכולתי להשיג. החלטתי להתמקד בלייפסטייל, ובגלל שידעתי שאני טוב בשיחה ויש לי לשון טובה עם בחורות, רציתי לנסות להתחיל עם בנות כדי להכיר אותן ופניתי לפורום פה. ניסיתי פעם אחת לצאת לסארג'... האמת? הרגשתי חרא. לא התאים לי! הרגשתי אנס ורודף.... התביישתי בזה שיצאתי במיוחד בשביל להתחיל עם בנות. הבנתי שאת הבנות שאני רוצה להכיר אני אכיר דרך חברים וידידות, או יציאות שמתחילים עם בנות בזרימה במקרה. התחלתי להכיר אנשים (עדיין עובד על זה אגב, מאוד אוהב להכיר אנשים). מתוך החבורה המאוד קרובה שלי התחלתי להכיר לאט לאט בנות מכל חבר, הכרתי בחורות מכל מיני מכרים מהיסודי, ובכללי הכרתי כל מי שרק יכולתי. דרך אותן ידידות יצא לי להכיר עוד בנות, ויצאו לי כמה שטויות מדברים כאלה.
אגב, הבחורה שאני יוצא איתה היום היא חברה של חברים שלי.
באותה תקופה של אחרי המכון (שהמשיכה עד לפני כמה חודשים), עזבתי את המכון ועברתי לאימונים לפני צבא (לא חשוב איפה), כי נורא נהניתי מהם והם היו לי אחלה תחביב. ועכשיו אני חוזר למכון כי המטרות שלי שונות.
לגבי הסטייל של השיער והלבוש... תכלס מעולם לא ישבתי על זה וחשבתי על סטייל שאני רוצה בשיער (לבוש אני מתלבש יפה- לא מיוחד אבל יפה, אני מתייעץ עם ידידות אם אני רוצה אבל אני בעיקר לובש דברים שיושבים יפה על הגוף, צמודים ומבליטים את הנפח של הגוף.)
ושיער פנים וראש כבר לא כל כך משנה כי אני עוד חודשיים מתגייס.
כרגע אני מתעסק בעיקר בלעבוד ולחסוך כסף לקראת תכנונים עתידיים.
מקווה שתכירו אותי קצת יותר, בכל מקרה אני מאוד מקווה שהפורום הזה יהפוך לפורום שייתן לאנשים מוטיבציה להמשיך להשתנות, כי מי כמוני יודע כמה זה קשה לעשות שינוי לבד- אני עברתי שינוי בכמה שנים, שאם הייתה לי את התמיכה הנכונה היה לוקח לי חצי מהזמן.
השיפור עוד לא נגמר חברים, מקווה שמחר תצאו מהבית ותעשו עם עצמכם משהו (:
בהצלחה לכולם!
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי rodney1
