
נכתב במקור על ידי
DashBerlin
אז ככה חשבתי אולי לחלוק פה איזה שיטה ישנה שאני משתמש בה שעזרה לי בהרבה דברים ואני משתמש בה עד היום. לדעתי זה מאוד יתאים לקונצפט של הפורום כי הרבה מהילדים פה יתחברו לזה בגלל חוויות כאלו ואחרות..
אני ינסה לנסח את זה על סמך מה שקרה לי היום, מי שרוצה עוד דוגמאות שייגיד..
אז ככה, היום היה לי אימון של SS וזה נפל על יום שיש לו דדליפט וסקוואט באותו יום (מי שמתאמן רציני פה ועושה תתרגילים האלה יודע כמה שזה שוחק לעשות גם אז זה וגם את זה באותו יום שלא נדבר על הבנצ' או המיליטרי פרס שישך לקינוח...) קיצר הדברים האלה שעושים סרטן ברכיים ופריצת דיסק וAA משתק!!!!11111111
היום קמתי בהנגאובר מטורף+דאון מטורף+עם כפות רגליים משופשפות אחושרמוטה מרוב ההליכה (ברמה שכואב לך לעמוד). הרבה זמן לא הרגשתי כזו עייפות. אנלא אספר מה קרה רק אגיד שנשארתי עם ביצים כחולות כמו שלא היו לי הרבה זמן בלילה שלפני בגלל "תקלה טכנית" שלא הייתה בשליטתי+הנגאובר מטורף (שתיתי אחרי חודש שלא נגעתי בכלום...לא חוזר לזה יותר, רק ירוק!!)+פספוס עוד הזדמנויות בגלל הבתזונה שנתה לי ביצים כחולות חח קיצר התחיל פצצה ונגמר בחרא.
בכל מקרה גם אחרי שדפקתי דאבל אספרסו פעמיים!!!! איכשהו נהייתי יותר עייף!!!!!!!! נראה לי שמו לי חומר מרדים החראות חח אשכרה הייתי כמו זומבי, כמה חבר'ה אפילו שאלו אם עישנתי משו חחחחחחחח לא היה לי כוח לקום אפילו...שיא העייפות והדכאון...TRUE SAD CUNT PIECE OF SHIT
שלא נדבר על זה שחטפתי כאב בטן קטן בגלל איזה חרא שאכלתי קיצר הכל היה חרא בררה
דמיינו את עצמכם בכזו עייפות ודכאון מאתמול..ועוד כמה שעות יש לכם מכון כושר עם היום הכי קשה בשבוע..כמה מכם הייתם מוותרים??
בכל מקרה, חזרתי הביתה אחרי הלימודים, ונכנסתי לאיזה נושא של רודני וראיתי תסרטון הזה:
וכאן...העייפות נעלמה כלא הייתה לא רק בגלל הסרטון האמת. אלא יותר בגלל הזכרונות שהעלתי שעשו לי אסוציאציה לחיים שהיו לי בחטיבה. אבל בלי קשר אחלה סרטון ואני ממליץ לכם לראות בזמנים "קשים".
איזה זכרונות??
רובכם יודעים מה היה המצב שלי בחטיבה ואיזה יחס הייתי מקבל (ומי שלא...הייתי במצב הכי גרוע שבנאדם יכול להיות בו. הייתי מהאלה שצחקו עליהם קבוע ואמרו שהם בחיים לא ישיגו שומדבר בחיים ושאין להם עתיד). ושלא תגידו "אה ילדים צחקו עלי"...חחח זה ממש לא זה...אפילו מבוגרים אמרו את זה עלי!! אמרו שאין לי עתיד בשומדבר...שבחיים לא תהיה לי בחורה (כן כן מישו שיכול להיות סבא שלי אמר את זה עלי).
קיצר תחתית שרשרת המזון. לא היה בנאדם אחד שנתן לי כבוד. לא היו לי חברים וכל החיים שלי היו משחק מחשב מעפן...ובחורות..? חח אפילו ידידות לא היו לי..בנות היו מעדיפות להזדיין עם היטלר בגטו מאשר לדבר איתי...הייתי לבן...עם שיער מכוער...לבוש חרא חוסר SWAG לחלוטין...נראיתי כמו ילד ביסודי בגלל הגנטיקה שלי (בעיקר בכיתה ח'...)
דמיינתי את אותם האנשים שירדו עלי, מסתכלים עלי וצוחקים "אמרתי לכם נו...מה יצא ממנו? הוא מעדיף לשבת בבית ולהיות בדכאון". דמיינתי אותם צוחקים עלי, דמיינתי אותם משיגים גוף שאני רוצה להשיג וגונבים לי את כל הבחורות ואומרים "אתה לא תחרות בשבילי, היית אפס ואפס תמות..U MIRIN?"..קיצר חטפתי התקף עצבים כמו שלא חטפתי המון זמן אבל עצבים בקטע טוב חחח
אני אומר לעצמי COME AT ME PAIN, מתחיל לאכול, דופק ארוחה טובה, מגביר תעצבים עם מוזיקה ועף למכון תוך כדי שאני מדמיין תחרא הזה בראש שלי.
בסוף דפקתי חתיכת אימון ומי שיודע, אחרי אימון כזה הגוף שלך לא ממש זז ב100% בלשון המעטה חחח אתה עייף מת. הגוף שלי באמת היה עייף אבל המוח שלי המשיך ואשכרה רציתי לעשות את כל האימון שוב חחח שתבינו איזה עצבים חטפתי (אבל לא עשיתי כי זו ליצנות). ו
אבל!!! אלה לא עצבים של מירמור..או דכאון..או תסכול..אלה עצבים..נקרא לזה "חיוביים". שאתה נזכר בכל מה שאמרו עליך ואומר "יאללה אני מוכיח ההפך גם אם זה יהרוג אותי...GET LMS OR DIE TRYING"
כי ברגע שהם רואים אותך מצליח...ברגע שהם רואים תוצאות...כל ההייטרים סותמים תפה שלהם. your haters will become your mirers brah this is how we doing our shit brah
אם לא זה ואם לא הזכרונות האלה וכל ה.."תהליך" הזה, אני מודה שלא הייתי מצליח להרים תתחת ולדפוק אימון טוב כמו שאני אוהב לעשות. וההרגשה שאחרי הייתה כאילו ירקתי לכל ההייטרים בפרצוף ופינקתי את עצמי בארוחת צ'יט מרוב שהייתי מבסוט מעצמי. מה גם איזה בחור שבגללו התחלתי להתאמן פה ראה אותי במכון ואמר שגדלתי והיה מבסוט מהרצינות שלי ככה שבכלל חטפתי התקף אופוריה מטורף חחח
בגדול הנקודה שלי היא, לכל אחד פה אני בטוח היו תאנשים האלה, האלה שאמרו להם "אתה תשאר ככה וככה כל החיים"..או "אתה בחיים לא תשיג את זה כי אתה XYZ..."...אל תיעלבו מהם...תשתמשו במילים האלה בתור דלק. תעשו הכל כדי להוכיח לעצמך, להם, לכולם, שזה יהיה ההפך. שאתם הולכים לעשות כל מה שנדרש ואתם לא תוותרו על המטרות שלכם גם אם יש אפוקליפסת זומבים בחוץ ויורד שלג עם מינוס 50 מעלות. גם אם אלוהים יבוא ויחזיק אותי בבית בכוח אני יבוא ויוריד לו פצצה לפרצוף וילך לכבוש תעולם כי ככה אנחנו חיים BRAH ככה אתה מרגיש שאתה שווה, זה שינוי אמיתי ולא זיוני שכל של הודים מסוממים מהודו שאומרים לך להתפשר על החיים העלובים שלך כי זה ה"אני האמיתי שלך" זה בכיינות של ממרומרים אתה באמת רוצה לחיות תחיים העלובים שלך כל החיים???...אתה רוצה להיות כל החיים שלך חתיכת אפס מתוסכל? לעזאזל עם זה תאמצו מטרה כלשהי ופאקינג תחיו תחלום, לא משנה מה זה...אני רציתי להגיע לארה''ב ועשיתי את זה, אני רציתי לשנות תחיים שלי ועשיתי את זה, אני רוצה ללמוד לגלוש ואני לומד עכשיו לגלוש, אני לומד לרקוד שאפל, אני לומד לסוע על סקייט, אני נהנה מהחיים שלי ומה ההייטרים עושים?? מורידים תאחרים למטה...אז תוכיחו להייטרים שהם טועים ותיכנסו באמאמא שלהם (לא פיזית..אני תמיד אומר שהתוצאות מדברות בעד עצמן וכשהם יראו אתכם במציאות הם ישארו עם פה פעור)
אתם מרגישים תהרגשה הזאת...? זאת ההרגשה שתניע אתכם.
ואיך אפשר בלי שיר טוב שמתאים לאווירה
וטראק שמתאים לאימון טוב באווירה הזו:
THIS IS HOW WE FUCKIN ROLL
IM HERE TO STAY AND PROVE ALL MY HATERS WRONG EVEN IF IT WILL KILL ME BRAHHHHHHHHHHHH
FUARKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKKK
מקווה להרדם כי בלי שינה טובה כל האימון לא שווה ככה שלילה טוב brahs
haters gonna hate, mirers gonna mire, aspergers gonna assburger and WINNERS GONNA WIN