מחמאות.

[BackToLife]

סתם רציתי לשתף אתכם במשהו שעשה לי את היום.
לפני כמה ימים, בעבודה שלי, הגיעה לקנות מישהי שהכרתי ביסודי (עוד כשהייתי ילד שמן ומכוער) עם אמא שלה.
היא הייתה איתי הרי ביסודי והכרתי את אמא שלה ואותה.
כשהן נכנסו, הן לא זיהו אותי- אני זיהיתי אותן אבל והתחלתי לדבר איתן.
הבחורה הזו הייתה בחצי הלם לא זיהתה אותי בכלל ואמא שלה הכי הרגה אותי, היא כל הזמן עם פרצוף של לא מאמינה ואומרת לי כל הזמן "איזה יפה נהיית וואו". וזה לא פעם ראשונה שמחמיאים לי על השינוי אנשים מהיסודי.
לא משהו באמת גדול, לא משהו באמת חשוב, אבל זה פשוט משהו שנותן לך חיוך כי אתה מבין שמה שאתה עושה הוא לא לשווא.
שאתה עושה דברים למטה מסויימת, וגם אם אתה לא שם לב לשינוי שמתרחש אצלך כי הוא קורה מאוד בהדרגתיות- אנשים אחרים רואים.


ספרו על ההרגשה שלכם אחרי שנתךנו לכם מחמאה כזו או אחרת (אפילו הכי קטנה), שנתנה לכם מוטיבציה מטורפת.
Discuss.

[rodney1]

יום ראשון, בתקופת הצבא, עליתי על מדי א' והכל, עם התג של היחידה, נשק והכל...
קיצר אני יושב באחד הצריפים ומחכה לאוטובוס בת"א.
פתאום מגיע איזה ג'ובניק אליי, תג של מודיעין, אומנם מדוגם והכל, אבל עדיין נראה דיי סמרטוטי...עושה לי "מה הולך אחייי???"
אני כולי דופק לו מבט של "7 בבוקר, מה אתה צועק?" ומחזיר לו "אמממ מצויין" כזה מבולבל חחח ואז הוא מחזיר אותי לתקופה של היסודי, מסתבר שהוא אחד הילדים שהיו מציקים לי פעם בבצפר ביסודי והייתי רב איתו המון.
הקטע המצחיק זה שהוא התיישב לידי ודברנו ואמרתי לו איפה אני משרת והכל והוא היה פשוט בהלם, וזה היה פשוט כיף לראות את ההבעה על הפנים שלו.
הוא אשכרה לא הבין איך נהייתי מי שנהייתי...זה פשוט היה כיף.

[polo321]

.....