סתם רציתי לשתף אתכם במשהו שעשה לי את היום.
לפני כמה ימים, בעבודה שלי, הגיעה לקנות מישהי שהכרתי ביסודי (עוד כשהייתי ילד שמן ומכוער) עם אמא שלה.
היא הייתה איתי הרי ביסודי והכרתי את אמא שלה ואותה.
כשהן נכנסו, הן לא זיהו אותי- אני זיהיתי אותן אבל והתחלתי לדבר איתן.
הבחורה הזו הייתה בחצי הלם לא זיהתה אותי בכלל ואמא שלה הכי הרגה אותי, היא כל הזמן עם פרצוף של לא מאמינה ואומרת לי כל הזמן "איזה יפה נהיית וואו". וזה לא פעם ראשונה שמחמיאים לי על השינוי אנשים מהיסודי.
לא משהו באמת גדול, לא משהו באמת חשוב, אבל זה פשוט משהו שנותן לך חיוך כי אתה מבין שמה שאתה עושה הוא לא לשווא.
שאתה עושה דברים למטה מסויימת, וגם אם אתה לא שם לב לשינוי שמתרחש אצלך כי הוא קורה מאוד בהדרגתיות- אנשים אחרים רואים.
ספרו על ההרגשה שלכם אחרי שנתךנו לכם מחמאה כזו או אחרת (אפילו הכי קטנה), שנתנה לכם מוטיבציה מטורפת.
Discuss.



ציטוט ההודעה