
נכתב במקור על ידי
L E M O N
אז גיליתי משהו חדש על עצמי. אין לי חברים שדומים לי.
יוצא לי ככה 3 פעמים בחודש להיות בדיזינגוף ותמיד כשאני הולך לשם אני אומר לעצמי יאללה, אני אעשה שם כמה סטים.
ושמעו שאני צמא לזה!! אני מרגיש שאני הולך להנות מזה. יש לי ביטחון ואני באמת באמת מרגיש שאני צריך לעשות סטים.
תמיד שאני יוצא לדיזינגוף, זה עם כמה ידידות שתמיד אומרות לי לבוא לשם. ידידות כמו אחיות..
עכשיו, אני לא יכול להתחיל עם בחורות כשהן לידי.
גם כי זה קצת מרגיש לא נעים, וגם כי הן יכולות להעביר עליי כל הזמן ביקורת. וזה לא הזמן להתחיל להסביר להם שבפיקאפ צריך להיכשל הרבה קודם כדי להצליח ובלהבלהבלה...
הלכתי עם חבר לאיזשהו קניון. התחלתי להסביר לו על פיקאפ. הוא אמר לי שזה חרטא, הוא אמר "בשביל מה אתה צריך את זה עכשיו? מה אתה הולך להתחתן איתה?" הוא פשוט אידיוט בקטעים האלה. ניסיתי להסביר לו מה זה פיקאפ, למה זה טוב, חפרתי לו על העניין הזה שבכל שנייה יש הזדמנויות והחלטות שבאות ולא יכולות לחזור!!! הסברתי לו את הכל, אבל זה בלתי אפשרי כשהוא מזלזל וחושב שאני מוציא את כל המידע ממקורות דמיוניים.
אמרתי לו אתה רוצה שאני אראה לך? מה אכפת לך, אתה לא צריך להגיד כלום, אני רוצה להתחיל עם מישהי.
הוא פשוט התחיל להתעצבן! הוא אמר לי לא, אל תעשה את זה לידי, אם אתה עושה את זה אני הולך.
אני חייב יותר חיי חברה! החיי חברה שלי על הפנים. אני מרגיש שאני לא דומה לחברים שלי,
שאני צריך חברים בסטייל שונה, חברים עם גישה אחרת לחיים.
אני לא מתכוון שאני צריך חברים כאלה מתלהבים ומקובלים כאלה...לפחות כאלה שיש להם אומץ לנסות,
שלא ממציאים תירוצים של "מה יצא לי מזה כבר" כי הם לא מסוגלים לעשות כלום.
וגמכן - כשאתה עושה פיקאפ אתה חייב קודם להנות
ושמעו שאני לא זורק לכם את זה כי אני קראתי את זה באתר של מאפי. אני באמת מרגיש את זה !
אני יוצא עם חברים, אנחנו מדברים צוחקים וזה - והקרח נשבר!! לא יודע איך להסביר..
פתאום יש מצברוח ואני מסוגל לעשות הכל! יש לי אומץ להכל, אני מוכן לקפוץ למים
זה נראה לי קל, משחק ילדים, אבל זה מתסכל אותי שאני לא יכול!!
אני לא יכול לעלות ללכת לבד.
אני גם לא יהנה והסטים שלי יהיו גרועים, יבשים ולא מהנים, וגם אני אראה כמו איזה ילד משועמם שעומד ומציק לילדים.
נמאס לי נמאס לי נמאס ליייייייי :@
תודה על ההקשבה לחפירה
מקווה שהבנתם למה אני מתכוון.
שבוע טוב אנשים 3>